מה אנו נותנים?

שלום,

שאלתך יפה מאוד. באמת אין אנו נותנים לקב"ה כלום, כי הכל שלו. וכך משורר דוד בתהלים (פרק נ):

(ז) שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי:
(ח) לֹא עַל זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד:
(ט) לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים:
(י) כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף:
(יא) יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי:
(יב) אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ:
(יג) הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה:

ובכל זאת מסיים:
(יד) זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ:
(טו) וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי:

מסביר שם ה'אבן עזרא', שהקרבנות שאנו נותנים לה' אינם בשבילו, אלא בשבילנו ולטובתנו. והקב"ה עושה לנו חסד גמור בזה שמיטיב עימנו.
ראיתי פעם שכך מסביר הר' סולובייצ'יק את הזכרת "מחיה מתים" בתפילה. שמזה נלמד על החסד הגמור שעושה עימנו הקב"ה. כמו שהמתים אינם יכולים לעשות שום טובה לקב"ה כי אין בהם רוח חיים, וכל מה שהוא עושה להם זהו חסד של אמת, כך כל מה שעושה עימנו הקב"ה זהו חסד של אמת, כי אין בנו שום יכולת להשיב לו כגמולו, וזה רק בגלל שהוא רב חסד ומרבה להיטיב. וממידותיו אנו צריכים ללמוד, ולגמול חסד לשמו ולא לשם השבת טובה.

ידידיה