מהו מקור הסמכות של חז"ל?

שלום לך,
שאלתך חשובה מאוד ונוגעת באחת הנקודות היסודיות ביותר ביהדות: תורה שבע"פ.
הייתי מחלק את שאלתך לשני חלקים:
א. מהי סמכותם של חכמי ישראל ומנין כוחם המיוחד?
ב. מי קובע מי הם חכמי ישראל?

היחס לחכמי ישראל
על השאלה הראשונה: מהי סמכותם של חכמי ישראל ומנין כוחם המיוחד?
כיצד קבלנו את התורה? "משה קיבל תרוה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאם ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה" (אבות א' א') התורה ניתנה למשה מסיני, ומכאן ואילך היא נמסרת ליהושע, לזקנים, לנביאים וכו' לגדולי הדור שבכל דור - שמלמדים את התורה לכל בני דורם.
למה צריך את גדולי הדור, הרי התורה כתובה לפנינו?
משום שבתורה נכתבה בצורה של כללים ועקרונות שדרושים להרבה פירוט והסברה. למשל במצוות ארבעת המינים נאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר" מניין שהכוונה לאתרוג, אולי הכוונה לתפוז או לימון (פרות הדר)? לכן מכרחים חכמי ישראל שע"פ מסורתם ודרך לימודם יבארו לנו את התורה.
הקב"ה מסר לנו כלים לימודיים שעל ידם ניתן להגיע ולברר את פרטי המצוות - הועברו במסורת על ידי חכמי ישראל, ומובאים (בתחילת הספרא, ונאמרים קודם לתפילת שחרית) כי"ג כללים, בשם ר' ישמעאל.
(צורת הלימוד שהזכרת בשם: "גזירה שווה" היא אחת מיג' המידות הללו. היא אכן עלולה לגרום לטעויות אם כל אדם ייצור גזירה שווה מדעתו, וע"כ ישנה הגבלה : אין אדם דורש גזירה שווה מדעתו אלא אם כן קיבלה מרבו, ורבו מרבו, עד הלכה למשה מסיני).
מקור סמכותם של חז"ל הוא התורה עצמה שמצווה אותנו לשמוע בקולם - "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז',יא').
גדולי ישראל הם אנשים שנדבקו בתורה ובעבודת ה' ומתוך כך זכו שתועבר דרכם המסורת של פרטי המצוות, וניתנה להם היכולת לכוון בלימודם לרצון ה' ועל ידי זה להדריך אותנו כיצד לקיים את התורה.

על השאלה השנייה - מי קובע מי הם חכמי ישראל?
עם ישראל בכל דור מזהה בעצמו מי הם גדולי הדור. הציבור מזהה, מגלה ומנשא את תלמידי החכמים הגדולים ביותר והולך לאור תורתם. היו גדולים שבדורם לא נתפרסמו כ"כ, ואולם תורתם נתגלתה בדורות שלאחר כן והוצבה בשורת הגדולים שמשפיעים על לימוד התורה ופסיקת ההלכה.
מקובלנו שכל התנאים והאמוראים המוזכרים במשנה ובגמרא - היו אנשי קודש עליונים, בעלי מידות, בעלי מסירות נפש על התורה ודבקות בה'. ניתן ללמוד זאת גם מן המעט שמסופר עליהם בגמרא (כגון ר' עקיבא שהחל ללמוד בגיל ארבעים וישב בישיבה עשרים וארבע שנים ברציפות. ר' שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר שישבו במערה שלוש עשרה שנים ועוד).
כבר בתקופת הגמ' שנמשכה כארבע מאות שנה - אמרו האמוראים מהדורות המאוחרים על האמוראים שבדורות הראשונים: "אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם ראשונים כבני אדם - אנו כחמורים" (שבת קיב:). פירוש הדבר שככל שאנו מתרחקים ממתן תורה הולכים הדורות ופוחתים במעלתם הרוחנית וע"כ גדולי ישראל מדור קדמון - מעלתם גדולה בהרבה מזו של הגדולים בדורות המאוחרים יותר. עד כדי כך שאמורא לא יכול לחלוק על תנא.
וכך גם בדורות שלאחר מכן: סבוראים, גאונים, ראשונים, ואחרונים (מלפני כחמש מאות שנה), כל תקופה גדולה מחברתה.
מתוך כך כשאנו באים היום לבחון את גדולי הדורות הקדמונים - ודאי וודאי שגודל צדקתם, קדושתם וחכמתם היא במדרגה כזו שאין לנו בכלל כלים למודדה.

אלו הם ראשי פרקים בנושא . יש כמובן, הרבה מה להרחיב בעניין. אתה מוזמן לעיין בספר אמונות ח"א עמ' 9-25 , אש-מח ח"א עמ' 16-18, ח"ב עמ' 53-56 ,69-70.
בברכה
אברהם, חברים מקשיבים