שאלה
שלום וברכה,
יש לי שאלה :
בעבר גיל הנישואין היה מוקדם מאוד , וכיום הוא מתאחר בד"כ, גם אצל אנשים דתיים.
לפי מה שהבנתי חז"ל אמרו שהגיל המקסימלי לנישואין הוא 20 - "בן עשרים ולא נשא אישה - כל ימיו בעבירה".
אבל בעולם המודרני קשה להתחתן בגיל כזה מהרבה סיבות (כלכליות וכד'). מה שאני מבין בעצם מחז"ל (תקן אותי אם אני טועה) זה שאחרי גיל 20 אין לך סיכוי לנצח את היצר הרע (אם לא התחתנת) בנושא של "הרהורי עבירה" כי כביכול הבן אדם כבר הגיע לפרקו וחז"ל אומרים -"כל ימיו בעבירה".
אז מה עושים במצב של היום כשאין אפשרות להתחתן בגיל 20?
תשובה
שלום,
שאלתך מדירה שינה מהרבה אנשים, צעירים וצעירות - והוריהם. גם הרבנים היום חלוקים בדעתם בעניין. בוודאי יש לקחת בחשבון את המצב האישי של כל אדם מבחינת המשאבים שקיימים עבור הלימודים הנחוצים למקצוע או לפרנסת משפחה שבעזרת השם צומחת בדיוק בשנים הראשונות של חיי נישואין. (גם על אפשרות מניעת הריון בגלל אי יכולת לפרנס והעומס של לימודים כבר נשאלו שאלות לרבנים ויש להיזהר מאוד ולהתייעץ עם איש תורה לפני שהולכים בדרך זו). הרבה מאוד מבחינת ההתמודדות עם המצב הכלכלי בשנים אלו תלוי בשאיפות ובתוכניות האישיות המסוימות של כל אחד ואחת.
אני בדעה שכל אחד חייב לעשות את השכלול שלו מתוך שני יסודות ברורים ביותר:
1. אסור בשום אופן ליפול למציאות של קלקול צלם האדם בתחום המיני. השחתת זרע כתוצאה מדחיית גיל הנישואין איננה שווה שום מחיר. המשיכה לקיים קשר אינטימי עם המין השני לפני הנישואין כפורקן הנה עוד אות שהגיעה השעה לבנות חיים משותפים עם בחורה מתוך קדושה.
2. יש בהחלט ערך חיוני לבנות בסיס מקצועי שיכלכל משפחה לאורך זמן. אפילו עם זה אומר שיש להאריך את תקופת הלימודים יותר מהמקובל מתוך נשיאת עול של חיי משפחה, יש להמשיך להתקדם עד השגת המשימה. אני מכיר לא מעט בני זוג שהבחורים עושים כל מיני עבודות – הפצת עיתונים או מיצים, משלוחים ושמירות ועוד כדי שיוכלו גם להקים משפחה ויחד עם זאת לבנות את עצמם לאט לאט בלימוד מקצוע – גם אם לא באותו קצב של בחורים שנשארים רווקים עד גיל שלושים והלאה.
היחס הנכון בין שני יסודות האלו הוא עניין שונה בין אדם לאדם – אבל ככלל נראה שהגיל האופטימאלי לנישואין עבור הרבה מאוד בחורים הנו 22-24.
ועוד דבר שאולי איננו קשור ישירות אליך – השאלה שלך הנה קודם כל שאלת המנהיגות החברתית והרוחנית שלנו. כאשר קבע מי שקבע שבחור ציוני דתי ילך להסדר ורק בגיל 23 יוכל להתחיל ללמוד למקצוע, העולם המקצועי היה שונה מאוד ממה שהוא היום. כל תחום שיש בו משהו מהצורך בידע, בהתנסות ובהתמקצעות מחייב שנים של לימוד אינטנסיבי. והרי אנו גם מעודדים את הדור הצעיר "להיות אחראי ולקחת חלק" בכל תחום של יצירה ועשייה בזירה הלאומית. מעטים הם באופן יחסי הנשארים בצבא קבע או בישיבה. על כן יש להנהגה לתת את הדעת על כך ששאלתך הפכה להיות לרועץ ממש עבור הרבה צעירים וגם עבור הרבה צעירות המתלבטים ואף הנופלים בהשחתת זרע ובקיום יחסים לפני הנישואין בגלל המצב הזה.
וגם לגבי אלו, ורבים הם, שאינם נופלים אלא מתחתנים, במקום שהשנים הראשונות של חיי נישואין יהוו תקופה שאפשר להשקיע בחיזוק הקשר ובמתיקותו, הן הפכה עבור הרבה זוגות לתקופה של מאמץ להישרדות ושל עומס כלכלי וקיומי גדול. ייתכן שיש לשנות את השאיפה שכל בחור ישרת במסגרת ההסדר. יחד עם זאת אם הציבור היה יוצר גם קרנות המקנים מלגות קיום לצעירים באופן גורף כמו שעושה הציבור החרדי עבור לומדי תורה צעירים – גם זה היה יכול להיות סוג של מענה.
ברכה רבה בהמשך הדרך, דוב ברקוביץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם