מדריך בבני עקיבא

בס"ד

שלום וברכה,

ברור שהכלל הראשון הוא לא לקרוא לרע - טוב, ולטוב - רע. יש בבני עקיבא דברים נפלאים ויש דברים הצריכים תיקון ולא צריך לתת הכשר היכן שלא שייך.

כאשר דבר זה ברור, יש לך מקום להישאר כמדריך בשבט ואין הישארותך נחשבת כהסכמה עם מה שיש. כולם יודעים או ידעו ששאיפתך היא לתקן אלא שצריך לכך סובלנות.

מה גם שהינך קשור לחניכים שזה דבר נפלא. זה אומר שאתה יכול להשפיע עליהם ומשום כך עליך להישאר.

כתב פעם רבי אחד אם אתה רואה אדם ששקוע עמוק בתוך הבוץ (המשל לבעיות) צריך להושיט לו יד ולא לרדת אליו כדי שלא תשקע ח"ו גם אתה בבוץ.

העיקר הוא שעליך להזהר שלא תעבור על איסורים בעצמך. ואיך עושים את זה?

תאמר שאתה מדריך רק בנים. אולי כל הסניף אינו נפרד אבל אתה תדריך רק בנים. נקודה.

ןלמה הדבר הזה?
כי אע"פ שאינך יכול לתקן מיד הכל אצל אחרים, אך אם תוך כדי כך תעבור על איסורים אתה דומה לכהן העובד בבית המקדש בטומאה והינו מפגל, שהוא כאדם הבונה ביד אחת אצל אחרים והורס ביד שניה אצל עצמו.

אמנם יש מצבים בהם אומרים לאדם: תחטא חטא קל כדי להציל אחרים מחטא חמור (עירובין ל"ב, ב). אך לדעתי אין היתר לחטוא תוך כדי הדרכה בבני עקיבא כיון שאם אתה נכשל בדבר מה - אתה לא מציל שום אדם מכלום. שהרי כל העבודה בסניפים היא "רוחנית" ואם יש קלקול ברוחניות מה עשינו?

לגבי המחנות:
צריך לבין שהיציאה למחנות אינה חובה ואם אתה חושב שהכל יהרס בבת אחת אם תוציא את חניכיך לשם, אינך חייב להוציאם ל"פעילות אסורה" (מחנה). אלא אם כן הפעילות אסורה הזו מצילה אותם מפעילות עוד יותר חמורה.
אבל אני רואה משאלתך שיציאה למחנה בני עקיבא אינה עולה בפרק, לכן אינך צריך להוציאם.

בתקוה שתצליח במעשיך ותתקן כל עוד כוחך בך, שכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן.

בציפייה לגאולה.