שאלה
האם הקמת המדינה נוגדת את דעת חז"ל,
האם צריך באמת לשמור בגלות על א"י במדינה חילונית שלא שומרת תורה ומצוות ולא משייכת עצמה כלל וכלל ליהדות.
נפקא מינה אם דעת תורה שצריך לשרת בצה"ל
אשמח אם התשובה תבוסס על פי מקורות בספרים הקדושים
תשובה
בעז"ה
שלום רב,
יש מחלוקת בין הזרם החרדי לזרם הדתי-לאומי בשאלה היחס הראוי לשאלות אלו, כידוע. אלו ואלו תולים עצמם בחז"ל, ועל כן קשה לומר האם הקמת המדינה נוגדת את דעת חז"ל או לא - שכן השאלה היא כיצד יש ללמוד את דברי חז"ל.
שאלה זו היא יסודית ביותר, ויש לחלקה למספר חלקים:
1. הקמת מדינה - האדמו"ר מסאטמר ביסס את התנגדותו לציונות גם על שלושת השבועות (כתובות קיא) שהשביע ה' את עמ"י: שלא ידחקו את הקץ, שלא יעלו בחומה, ושלא ימרדו באומות העולם. לפי הבנתו, הקמת מדינה היא הפרה של השבועות, ולכן הדבר אסור. אחרונים אחרים (המשך חכמה, האבני נזר ועוד) סברו שמאחר ואומות העולם תמכו בהקמת המדינה, ונתנו את אישורם להקמת בית לאומי לעם היהודי, השבועה פקעה ואין איסור בכך (להרחבה ראה בספר תורת המדינה של הרב שלמה גורן, עמ'42-36).
2. מדינה חילונית - נימוק נוסף שהיה להתנגדות לתנועה הציונית היה שהיא תנועה של חילוניים, ואין לשתף עימם פעולה. תנועת המזרחי, שהיא מהיסודות לציונות הדתית של ימינו, סברה שמותר לשתף עימם פעולה והצטרפה להסתדרות הציונית. הדיון נובע מדברי נתאי הארבלי במסכת אבות (א, ז) "ואל תתחבר לרשע". יש מספר סיבות לטעון שמותר לשתף פעולה עם חילונים למרות דברי המשנה:
א. חילונים אינם מוגדרים כרשעים. אני מצרף מאמר של הרב חיים נבון המסכם את הסוגיה בדבר מעמדו של החילוני להלכה: http://www.etzion.org.il/vbm/update_views.php?num=2344