מדוע נתקעתי באמצע החיים

שאלה

שלום לכבוד הרב.

אני כמעט בן 43 , וכל מה שהשגתי בחיים שלי , הושג באמצעות עבודה קשה. בגיל 33 התחתנתי וברבות השנים הגעתי למעמד מכובד בעבודה ,עם משכורת סבירה ומכובדת , בניתי בית , והבאתי לעולם 2 ילדים מקסימים. לפני שנתיים פוטרתי מעבודתי , ומספר חודשים לאחר מכן פתחתי עסק

בתחום המחשוב וזאת ביחד עם הסכמת אשתי.

חודש לאחר פתיחת העסק, נפל עלי כרעם ביום בהיר

רצונה של אשתי להתגרש. (המהלך שלה נעשה בצורה מכוערת ביותר). לפני כ: חודשים התגרשנו , אולם לא נעשה עדיין חלוקת רכוש. (נתתי גט כי השופטת איימה עלי שבמידה ולא אתן גט ,תחייב אותי במזונות אישה). העסק לא הולך לי כלל , את ילדי אני רואה פעם בשבועיים , ועם גרושתי איני מדבר כלל. כיום אני גר בבית הורי כתקופה של שנה ו שלושה חודשים .

התחלתי בחודש האחרון לחפש עבודה כשכיר , אולם ללא הצלחה יתרה . כבוד הרב , מאד קשה לי ואיני מבין מדוע עלי לעבור את שבעת מדורי הגהינום הזה . אני מאד קשור לילדי והגעגועים אליהם משפיעים עלי קשות , כל הזמן אני חושב ומתגעגע אליהם , חסר לי מאד את המסגרת המשפחתית , ולמרות שגרושתי פגעה בי קשות , אני מוצא עצמי חושב על החיים איתה שהיו לפני .

מעולם לא הייתי אלים כלפי אשתי ובטח ובטח לילדי. תמיד פרנסתי בכבוד את משפחתי . איני אדם רע ותמיד עשיתי אי אילו מעשים לטובת הכלל.

כבוד הרב , שני שאלות אליך:

1. מדוע עלי להתייסר כך ,מה חטאי ומה פשעי ?

2. כיצד ניתן להתקדם ,ולו רק כדי להיות ולחוות את ילדי , ולקבל חזרה את עצמאותי ?

בכבוד רב

רונן.

תשובה