מדוע מברכים גם לפני וגם אחרי האוכל?

לגבי ברכה לפני האוכל: הגמרא במסכת ברכות, דף ל"ה עמ' א', מביאה את דברי
רבי לוי:
כתיב: "לה' הארץ ומלואה" וכתיב "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם"
אז למי שייכת הארץ? לה' או לאדם?
לא קשיא: כאן ("לה' הארץ ומלואה") קודם ברכה, כאן ("הארץ נתן לבני אדם") לאחר ברכה.
הברכה לפני האוכל, היא מעין "בקשת רשות" מהקב"ה לאכול.
לגבי ברכה אחרי האוכל, הרי התורה מחייבת זאת: "ואכלת ושבעת וברכת". נכון, מן התורה חייבים לברך רק על אכילת פת, ורק אם שבעים, אך חכמים "הרחיבו" את תחולת המצווה, גם לגבי סוגי מזון אחרים, וגם אם האוכל איננו שבע, אלא אכל כמות מסויימת. וברכה זו חשובה ביותר, שהרי כאשר האדם רוצה לאכול, ואיננו יכול, כי הוא צריך "לבקש רשות", ברור שיזכור את הקב"ה. אך אחרי שהאדם אכל, כבר לא כל כך ברור שיזכור את הקב"ה...