שאלה
שלום וברכה,
ישנוו מנהג שלפני קריאת שמע מצהירים על מחילה כללית למי שפגע וכו'.
משהו דומה ישנו בתפילה זכה לפני כל נדרי אלא ששם ישנה הסתייגות "פרט לאלה שאני רוצה לתבעם..." וכו'.
יש משהו שמעורר תהיות אצלי:
אם מישהו חטא לחברו, והתחרט חרטה כנה, כולל קבלה לעתיד בלב שלם - אין בעיה. התפילה היא פתרון טוב למי שרוצה לשוב בלב שלם אך אינו זוכר במי פגע או איננו יכול (בפירוש!!!) להשיגו ולהתנצל.
אך מה עם מי שפגע ולא התחרט? מה עם זה מישהו ברחוב שפגע ומיד הלך ואז אי אפשר לעצור אותו ולתבוע אותו? (או להעמידו במקומו?)
אדם כזה, אם יענש ע"י הקב"ה אולי יפשפש במעשיו וישוב אך אם נמחל לו מראש והוא איננו מתחרט - הוא ימשיך ויזיק. ואז - מה עשינו? האם בזה שמחלנו איננו תורמים בעצמנו לקלקול העולם?
בברכת פורים שמח.
תשובה
שלום רב
למחילה יש תפקיד כפול.האחד כלפי הפוגע שאכן לא ייענש בגין מעשיו כלפי ואולי יהרהר תשובה ואולי לא.אבל התפקיד היותר משמעותי הוא ביחס למוחל שלא יהא אדם אכזרי העומד על קוצו של יוד.כמו"כ יש לזכור שבמידב בה אתה מודד לאחר כך ימדדו אותך מלמעלה ולכן מי שהוא סלחן יוכל לבקש זאת מהבורא כלפי עצמו ג"כ.יחד עם זאת ,מצינו בגמרא שלא תמיד מהרו חכמים למחול ועיין בתגובת ר' יהושע לבקשת המחילה של רבן גמליאל.ברכות כח'.