מדוע דברים רעים קורים לילדים

שלום לך ושלווה לנפשך,

נסתרות דרכי השם וקשה לנו להבינם.
בכל אופן אין אנו פטורים מלנסות כפי יכולתנו -

במציאות הקשה שאת מתארת צריך לנסות להתבונן בכל אחד בנפרד:
1. הילדים.
2. בני המשפחה והסביבה - האבלים.
3. הרוצח.

ואתחיל מהשפל -
הרוצח - ה' נתן לו, כמו לכל אחד מבני האדם, בחירה חופשית. כל אדם באשר הוא אדם יכול לבחור לעשות טוב או רע באמצעים שה' נתן לו בעולם הזה. (ידיים, שכל, כוח, חכמה וכד').
עיקר קושי החיים הוא לבחור בטוב ולהתרחק מהרע. כיון שהבחירה היא חופשית אז גם מי שעושה רע אינו תמיד נענש מיד וגם מי שעושה טוב אינו זוכה לשכר מיד. אם זה לא היה כך - לא היתה בחירה חופשית.
אומנם רצונו של הבורא להיטיב עם האדם, אבל זה נעשה באופן שהאדם לא יתבייש ולכן הוא צריך "לשלם" עבור 'טובות' הבורא. התשלום הוא באמצעות עשיית מצוות ומעשים טובים, וכך האדם מרגיש "זכאי" לטובות הבורא.
הרוצח שעשה מעשה מרושע ביותר הוא חטאו לא יכופר אלא במותו (כמפורש בפרשת בראשית ובעוד מקומות). אין מעשה רע מכך לא כלפי בני האדם ולא כלפי ריבונו של עולם שמישהו החליט לקחת את תפקידו של ה' ולסלק את אחד מבניו מן העולם.

המשפחה, הקרובים החברים וכל עם ישראל - לנו הכי קשה מכולם. אצלנו הלב שותת והמבוכה גדולה "למה זה אנוכי". אנו מתאבלים על מה שחסר לנו. במשפחה המצומצת מרגיש יותר מכל את הנפטר ולכן הקרובים יושבים 'שבעה'. הם, לטובתם, עוצרים את כל עיסוקיהם ו'יוצאים' מהחיים למשך שבוע ימים כדי להתאושש מהמכה שנחתה עליהם. החברים הפחות קרובים מסתובבים סביבם וסביב עצמם במשך זמן מה, והרחוקים מאד נצמת להם הלב.
אבל כל זה על כך שאנו לא ממשיכים לזכות להנות מאותו נפטר. מתורתו. ממעשיו. מחיוכיו וכד' - בקיצור בעיה שלנו האבלים והנשארים בעולם הזה שקשה לנו בלי הנפטר.

הנפטר/הנרצח הוא סיים את תפקידו בעולם. הקב"ה מבין שהוא 'מיצה' את זמן שהות נשמתו בעולם הזה.
להבהרה - לנשמתו של הנפטר טוב מאד ומצוין, גם אם הוא נרצח, הנשמה יצאה ממאסרה (הגוף) וחזרה לשבת תחת כיסא הכבוד.
להמחשה ניקח שני בני אדם: אחד איש חי רב פעלים שמת ביל צעיר אבל השאיר רושם עז על כל העולם כמו האר"י הקדוש ולעומתו אדם אחר שחי עד 120 אבל לא עשה כלום בעולם - לא ילדים ולא מעשים רק נשם כך ליטר חמצן ואכל כך ק"ג ירקות וכד'. ללא ספק המשמעות לעולם של הנפטר בגיל צעיר, כמו האר"י הקדוש בדוגמא לעיל, השאיר רושם עז הרבה יותר.

כל זה אינו מסביר פטירת תינוקות. לכך לא מצאתי הסבר אלא שזו היתה נשמה שהיתה צריכה 'להשלים' כמה שנים בעולם הזה ולכך נשלחה וכעת סיימה.
מספרים על הרמב"ן שהיה לו תלמיד צעיר שהתייסר והרגישו שמותו קרב. הרמב"ן ביקש מתלמידו שלאחר שיעלה למרום ישאל מדוע הוא מת בגיל צעיר ובייסורים. לאחר מותו ביקש הרמב"ן שישוב ויענה לו בחלום, התלמיד הופיע, הרמב"ן שאל אותו מה ענו במרום והתלמיד ענה שכאשר מגיעים לשם כל השאלות נפטרות ואין בכלל שאלה מדוע הוא מת בגיל צעיר.

הנושא הנוסף הוא למה למות במיתה משונה כזו.
אין ספק שזו מיתה מבזה ומביישת וכנראה שגם זה חלק מתקון הנשמה כפי שמתואר בסיפור לעיל שבמרום התשובות לשאלות כל כך ברורות שאין שאלות כלל.

מקווה שהארתי מעט את הענין

דוד לוי
098987548