שאלה
שלום רב!
יש לי שאלה מאוד מביכה. אני שואל אותה בכנות ומתוך סקרנות אמיתית. אני חושב שהשאלה שלי היא גם שאלתם של כל (כן "כל") בני הנוער.
במחילה מכבודכם, הרבנים הקדושים, אבל "תורה היא וללמוד אני צריך".
מניין לנו שאסור לאונן או יותר נכון... להוציא זרע לבטלה (שהרי לנשים לכאורה אין איסור...)?
הרי כל האיסור הזה והנושאים הסובבים לו מתמלאים בספרות ההלכתית במיסטיקה ומאגיה (יסלחו לי הרבנים על המילים מעולם החול). מושגים כמו "ניצוצות הקדושה" "דמעת העשוקים" "חיצונים היונקים את כוחם מן הקדושה שבטיפות" ממלאים את הספרות העוסקת בזה ואף לא הסבר הגיוני אחד, הסבר המסבר את האוזן.
בדקתי בכל ספר המצוות של הרמב"ם ובכל ספר החינוך ואין שום מצוות לא תעשה שכזו. אין גם שום מצוות עשה האומרת שאדם המוציא זרע לבטלה "מבטל מצוות עשה" כך שלכאורה אין איסור כלל!!!
לכאורה האיסור נלמד ממעשה ער ואונן (מכאן שם הפועל "לאונן") וזה הסיפור: "ויהי, ער בכור יהודה רע, בעיני ה' וימיתהו ה'. ויאמר יהודה לאונן, בא אל אשת אחיך ויבם אותה, והקם זרע לאחיך. וידע אונן, כי לא לו יהיה הזרע, והיה אם בא אל אשת אחיו, ושיחת ארצה, לבלתי נתון זרע, לאחיו. וירע בעיני ה', אשר עשה, וימת גם אותו. ע"כ.
והנה נאמר לנו בפירוש מדוע העניש ה' את אונן – כי הייתה לו מטרה רעה – "לבלתי נתון זרע לאחיו". יהודה מבקש מבנו אונן ליבם את כלתו תמר אשת יהודה ובכך להקים זרע לבנו הבכור של יהודה – ער, אך אונן מנצל מינית את תמר ומונע ממנה הריון, וזה המעשה הרע שעשה. ובאשר לער – איננו יודעים מדוע העניש אותו ה' ומדוע היה ער רע בעיני ה'. במדרש מבואר שהיה ער עושה מעשה אונן כלומר מוציא זרע מחוץ לגופה ש אשתו או בלשון חז"ל "זורה מבפנים ודש מבחוץ" ואם כן גם הוא מונע ממנה הריון אולם הדברים הם על פי המדרש בלבד ולא על פי פשוטם של דברים וכבר אמרנו שעל פי הפשט איננו יודעים מדוע הוא נענש.
מכאן שאין שום איסור מן התורה להוציא זרע לבטלה.
ואם תאמר שאסור לאונן מבחינה מוסרית כפי שכותב ה"שלחן ערוך": "וכאילו הרג את הנפש". הרי שדבריו לכאורה הושפעו מהמדע של אותה התקופה. שחשבו שבזרע "מקופלים" המון אנשים והרי ידוע כיום שאין זה כך. בנוזל הזרע ישנם מיליוני "תאי זרע" אשר הם אינם שונים מאף תא אחר בגוף האדם ואדרבא הם נחותים מכל תא אחר. בעוד שבכל תא אחר "מקופל" כל המטען הגנטי (46 כרומוז
תשובה
שלום לך,
עלי לציין שבכמה טענות צדקת, ומתוך דברים שכתבת ניכר שאיש יודע ספר אתה ודרך עבודתך מצאה חן בעיני. עם זאת במס' נקודות עלי להציג עמדה מעט שונה מזו שהצגת אתה וזו תהא תשובתי:
המקור לאיסור זה מפורש במסכת נידה במשנה הראשונה של פרק שני שם כתוב "כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת ובאנשים תקצץ". ובגמרא שם הסבירו שבאנשים אסור להרבות בבדיקות משום "שבני הרגשה נינהו" והסביר רש"י שמגיעים לידי קרי. ובהמשך הגמ' שם אמרו דברים חמורים מאוד בעניין זה של קישוי האבר והוצאת זרע לבטלה. אצטט לך אחד מהם:
"רבי אליעזר אומר כל האוחז באמה (אותו איבר) ומשתין כאילו מביא מבול לעולם (ועיין מה שפירש רש"י) אמרו לו לרבי אליעזר והלא נצוצות נתזין על רגליו ונראה ככרות שפכה ונמצא מוציא לעז על בניו שהן ממזרים? אמר להן מוטב שיוציא לעז על בניו שהן ממזרים ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום" וביארה הגמ' "וכל כך למה? מפני שמוציא שכבת זרע לבטלה".
ובהמשך הביאה הגמרא אמירות קשות של גדולי האמוראים אודות מעשה זה.
אמנם בזה אתה צודק שיש להפריד בין הנאמר בתורה על דרך הפשט ובין הנאמר על דרך הסוד.
על דרך הפשט לא מצאתי חומרה יתירה בעוון זה עד שתהא חמורה מכל מצוות שבתורה. גם בזה אתה צודק שמהרמב"ם נראה שחומרת האיסור היא מדרבנן בלבד ולא מאיסור תורה. בהלכות איסורי ביאה פרק כ"א הלכה י"ח נראה שכוונתו לאיסור מדרבנן בלבד (אם יש בזה איסור תורה נראה לי שזה לא בעצם ההשחתה אלא כשעושה ביד שזה דרך ניאוף שמדברי התנא במסכת נידה ד' י"ג ע"ב משמע שזהו איסור תורה אם כי מדברי הרמב"ם נראה לי שאפילו כך זהו איסור מדברי חכמים בלבד אלא שהרמב"ם מציין שזהו איסור חמור).
יתר על כן: מגדולי הראשונים יש שהתירו הוצאת זרע לבטלה באופן אקראי (שלא בדרך ניאוף!!). כך כתבו התוס' במסכת יבמות דף ל"ד עמוד ב' בתרוצם השני והרא"ש שם כתב שזהו התירוץ העיקרי וכן כתב גם הטור באבן העזר ס' כ"ה בשם ר' יצחק. וברמ"א שם הביא דעה זו בשם "יש אומרים" (נראה שכוונתו שהעיקר להלכה כדעה הראשונה שהביא שם שיש איסור בכל הוצאת זרע לבטלה אפילו בדרך עראי).
לדעתי כוונת אותם ראשונים היא שכדי לעבור על איסור זה צריך שיוציא באופן שמבטל מצוות פריה ורביה כגון שמבטל מחמת זה מצוות עונה וכדומה באופן שאשתו יכולה להתעבר והוא עושה כן לבטלה. גם לפי שיטת הרמב"ם שהדבר אסור בכל מקרה ניתן לומר שהם אסרו זאת לגמרי שמא יבוא לידי ביטול מצוות עשה של פריה ורביה. (כאן ברצוני להעיר לך שכדי לבטל מצווה זו לא חייבים לעשות כן כל החיים אלא אפילו שעה אחת שהוא מצווה ויכול לעשות כן ולא עשה כבר ביטל מצוה זו. כך כתב הרמב"ם בפירוש בהלכות אישות פרק ט"ו. ולא כפי שמשמע מדברים שכתבת שהאיסור מובן רק אם עושה כמעשה ער ואונן שלא נתנו לנשיהם להתעבר כלל.)
מכל זה נראה לי שלפי תורת הנגלה אין ליחס לאיסור זה חומרה יותר משאר עבירות שבתורה. להיפך הייתי אומר שהמדבר לשון הרע עובר איסור חמור בכמה דרגות יותר. אמנם אין זה אומר שהדבר מותר או שניתן לזלזל בו רק שאין ליחס לו חומרה יתירה.
המקור לחומרה שבדין זה הוא הזוהר. כבר הבית יוסף (שם בהגהת בדק הבית) כתב על דברי התוספות שהתירו הוצאת זרע לבטלה באקראי כך "ואילו היה ר"י רואה מה שאמר הזוהר בעונש המוציא זרע לבטלה כי הוא גדול משאר עבירות שבתורה לא היה כותב זה שכתב".
נמצאנו למדים שמה שכתב בשולחן ערוך (שם סימן כ"ג) שעון זה חמור מכל עבירות שבתורה - מקורו הוא בזוהר ולא בתורת הנגלה.
אני אינני בקי ומבין בתורת הסוד, אשר על כן אינני יכול להסביר לך טעמו של דבר. אלא בא ונסמוך על בעלי הקבלה שנאמנים עלינו דבריהם ונקבל על עצמנו להימנע מאיסור זה שכבר הרמב"ם גינה אותו מאוד.
רק זאת עליך לדעת כי נימוק שמקורו בתורת הסוד אין להגדירו כנימוק בלתי הגיוני כפי שכתבת. תורת הסוד זוהי חכמה גדולה ועמוקה ובוודאי שהגיונית היא. אלא שהואיל וצורת החשיבה הזו אינה מוכרת לנו אין בכוחנו להבין את הנימוקים שכתובים בה.
למה הדבר דומה? לאדם שאין לו יד ורגל בתורת הפיזיקה והוא אינו מוכן להאמין שהחומר מורכב ממיליוני אטומים זעירים...
חכמי הקבלה לא היו אנשים טיפשים כלל וכלל, אל תמהר לזלזל בדבריהם.
דבר אחד אני יכול לומר לך בכל זאת: הקדושה היתירה שתורת הסוד מחייבת לנהוג כלפי הזרע והחומרה הרבה שהיא מייחסת לעובר על זה נובעת מכוח ההולדה ויצירת הוולד הטמון בתאים אלו. אפשר לומר שזהו הכוח הגופני החומרי הכביר ביותר שיש לאדם. מטיפה סרוחה שבנו, נוצר נזר הבריאה - אדם, יצור בעל חיות עצמית משלו, בעל נשמה חדשה!
כל הורה שחווה את שלבי ההריון מתחילה ועד סוף יספר לך בהתפעלות על הפלא הזה. החל משלבי ההריון הראשונים לאחר העיבור ועד שלב הלידה והתפתחות התינוק. זהו אחד הפלאים הגדולים שבבריאה!!!
בזה וודאי נפלה טעות בקולמוסך - תאים אלו אינם נחותים כלל וכלל משאר תאים שבגוף. להיפך אלו התאים הנבחרים שגוף האדם ואף תא אחר לא ישווה להם! אומנם יש בהם פחות כרומוזומים אבל אני טרם שמעתי על תינוק שנולד משערות של בעל ואישה ולא מרוק שרקקו שניהם למבחנה!!! להיפך, ממקום שבאת רק גדלה הפליאה: איך החיסרון במבנה האנטומי שלהם משתלב עם היתרון הפלאי הטמון בהם?
כוח זה - להוריד נשמה לעולם, לברוא אדם בצלם אלוקים - אינו יכול לסבול התייחסות שפלה של חומריות כל כך טמאה.
מה תאמר על אדם שישתמש בתפילין על מנת לקשור חבילה לגגון המכונית שלו? על אחת כמה וכמה זה שמשתמש בכוח פלאי זה שנטע בנו ריבונו של עולם על מנת שנחיה את עולמו, למימוש תאוותו החומרית והמחוספסת ביותר!!!
תא זרע אינו "חיים" בפועל ובזה אתה ודאי צודק. לא עלה על דעת אדם מעולם לחייב מיתה בידי אדם את המוציא זרע לבטלה אבל תא זרע הוא פוטנציאל של חיים ומכאן מעלתו הגדולה.
אני מקווה שהדברים הניחו מעט את דעתך ונכנסו ללבך. הרבה הצלחה בכל אשר תפנה.
בברכה,
צוות משיבים ישיבת ההסדר קרני שומרון
karnei_shomron@intermail.co.il