מברשת שיניים של חול בשבת

שלום
כן, עדיף ללא משחה (ויש מקלים).
ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א. בברכה אייל משה
- צחצוח שיניים ומשחת שיניים
מותר לצחצח שיניים בשבת, כדי למנוע ריח רע מן הפה. ואמנם למי שיורד דם בעת הצחצוח אסור לצחצח שיניים, שכל הוצאת דם אסורה משום מלאכת 'חובל' (לעיל הלכה ב), אבל לשאר האנשים מותר. וכן מותר להשתמש במי פה, כדי לתת בפה ריח טוב. אבל במשחת שיניים אין להשתמש, כשם שאין משתמשים בסבון (שרידי אש ב, כח; אג"מ או"ח א, קיב; אול"צ ח"ב לה, ו).
ואמנם יש שאסרו לצחצח שיניים מפני שחששו לאיסור סחיטה במברשת, ולהוצאת דם מהחניכיים, ולשבירת קסמים במברשת. אולם העיקר להלכה שמותר לכתחילה לצחצח שיניים במברשת.
וכן מותר לשטוף את המברשת במים אחר הצחצוח כפי שנוהגים תמיד. וגם אם אין מתכוונים להשתמש במברשת עוד פעם בשבת, אין שטיפתה נחשבת הכנה מקודש לחול, מפני שזו פעולה שגרתית שרגילים תמיד לעשות ואין בה טורח. ועוד שהסרת הלכלוך מהמברשת היא גם צורך שבת, שהשהיית המברשת בלכלוכה גורמת לתחושת גועל (ע' מ"ב תרסז, ו; שש"כ כח, עט; כח, פא).

פירוט ומקורות :
בין האוסרים: מנח"י ג, מח, ארח"ש יז, כט. ובשש"כ יד, לד, כתב שנהגו להחמיר. וסברת האוסרים שהצחצוח מוריד דם ושובר קסמים במברשת, ושתי הטענות אינן נכונות, כי רק לעתים נדירות יורד דם ונשברים קסמים, וממילא הוא דבר שאינו מתכוון ומותר. ואסרו גם משום סחיטה שנעשית במברשת בעת הצחצוח. והשיבו שהוא פסיק רישא דלא ניחא בשני דרבנן, א' סחיטה בשיער וכיוצא בו אסורה מדרבנן, ב' כלאחר יד. ולרשז"א אמנם נוח לו שיצאו המים ועל ידי כך הניקוי יהיה טוב יותר, אלא שבדרך כלל שערות המברשת אינן ארוכות וצפופות כל כך, ואין בזה סחיטה. ואם ישטוף את פיו תחילה במי פה, גם לרשז"א זה יהיה פסיק רישא דלא ניחא ליה. והמתירים למעשה הם: שרידי אש ב, כח; אג"מ או"ח א, קיב; אול"צ ח"ב לה, ו; רשז"א (שלחן שלמה שכ, כח, ב). ובקצה"ש, ויבי"א ד, כז-ל, התירו אף במשחה.