שאלה
שלום הרב
קראתי את מאמרך "מאמר הדור לדורנו" שהתפרסם באקדמות י"ד. הבנתי שיש להוציא מן המאמר את העקרונות שלו ולא ליישמו אחד לאחד לדורנו כי הדור אכן השתנה. הבנתי כי יש לחפש את הרלוונטיות שלו לדור שלנו ולהבין כי לתהליכים יש צד שלילי וצד חיובי.
הרב הציג ניתוח מפורט של דורנו ולאחר מכן אומר כי לצד הצללים יש אור גדול ואותו צריך לחפש. שאלותי:
1. מדוע הדגשת האינדיבידואל לא בהכרח מובילה לאגוצנטריות? מניתוח פשוט אפשר לראות שאכן הדור הוא יותר אגוצנטרי ואפשר לראות את זה אפילו בהתפתחות של זרמים דתיים
2. למה המסקנה שלך היא שחיפוש מוסריות זה מה שמוביל את הדור ולאו דווקא אגואיזם?
3. האם לא קיימת סכנה באמירה כי דורנו הוא דור גדול וסוג של עיוורון מן המציאות העגומה?
4. איך בכל זאת מגשרים על ההבדלים שמנית בין עולמה של תורה (תהליכים, לאומיות וציבוריות ויציבות) מול הדור הנוכחי, תרבות המקדשת את הפרט, הרגש והזרימה...
סליחה על הפסימיות ומקווה שתענה על שאלותי או לפחות על חלקם
תשובה
שלום וברכה
א. הדגשת האינדיווידואליות בוודאי מובילה לאגואיסטיות. ברם, יש לומר על כך שני דברים. ראשון בהם הוא שניתן להתמודד עם כך, ולהעדיף כי הדבר לא יוביל להיבטים השליליים של אגואיסטיות זו. שני בהם הוא שההתרכזות באדם עצמו היא בעלת פנים חיוביות, ורבים מבני הדור טוענים שדווקא בדרך זו יצמחו הדברים הטובים יותר.
ב. הרב קוק לימד במאמר הדור לראות בתוך התהליך השלילי (בהקשר הזה: האגואיסטיות הרעה) את שורשי הטוב. זה מהותו של מאמר הדור. על כן, אני רואה בגישה הזו לא רק את הצדדים הרעים שבה, אלא גם את העובדה שמתוך ההתייחסות לאגו העצמי עולה גם התייחסות שונה אל ה"אחר", ה"זר" וכדו'. זו נקודה מאוד מרכזית בדור, ההולכת ונעשית מאוד משמעותית, ורעיונות כמו שוויון והגינות הופכים להיות חלק מהדברים היותר יסודיים.
ג. בוודאי שקיימת סכנה גדולה מאוד בעצימת עיניים. יש הרבה מאוד דברים שליליים בדור, וצריך להילחם בהם. במקביל, ישנו גם עיוורון בכך שמסתכלים רק על השלילה ולא לומדים מדברי רבינו הגדול להסתכל על השורשים החיוביים המתגלים בדור. אנו צריכים לפסוע בשתי הדרכים גם יחד.
ד. השאלה כיצד מגשרים היא שאלת קיום עמוקה ביותר בדור שלנו. היא לא מתאימה לדיון במסגרת מצומצמת זו. אני עוסק בה כל חיי.
כל טוב