מאמר- גיור ומשפחות מאמצות -דחוף ביותר!!

שאלה

בס"ד

לכבוד הרב וציבור הגולשים שלום.

ברצוני להעלות לדיון את אחת הסוגיות הבוערות ביותר היום- סוגיית הגיור. מתחילת ההיסטוריה היהודית הצטרפו בני עמים שונים לעמנו. כבר על אברהם אבינו נאמר שעשה נפשות בחרן, דהיינו גייר אנשים. מאז נכנסו עוד רבים תחת כנפי השכינה. גם במדינת ישראל של היום ישנם אנשים המבקשים להתגייר. רובם עולים מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה, אך יש גם יוצאי אירופה, דרום אמריקה וארה"ב. אינני יודעת לספר על מצבם של כל החפצים בגיור, אך אני יכולה להעיד על הקבוצה שבאתי ממנה- עולים מבריה"מ.

העולים הללו באו מתרבות חסרת דת, ולכן יש בקרבם משפחות מעורבות רבות. כאשר חיו במשטר קומוניסטי, נאסר עליהם לנהל אורח חיים דתי (דבר זה היה נכון לגבי כל הדתות, לא רק לגבי היהודים), ולכן נישואי תערובת לא היו חריגים או לא מקובלים. עם זאת, רבים מהאנשים האלה, שעל פי ההלכה נחשבים לגויים, הם בנים לאבות יהודים. בחייהם הקודמים הם נחשבו ליהודים, לפעמים נרדפו בגלל זה, פוטרו ממקום עבודתם וכו'. עם עלייתם ארצה התרחש אצל רבים משבר חמור- הם גילו, שהם אינם יהודים מבחינת ההלכה, ופתאום מצאו את עצמם "נטולי זהות". מה שהיה נכון לגביהם בארץ מוצאם, נהפך ללא נכון במקום החדש. חלק ניכר מהם לא משנה את הדברים, אך יש רבים שרוצים להתגייר ולהכנס ליהדות "על פי הכללים". זהו חלק ניכר מהמתגיירים. חלק אחר הוא בני זוג של יהודים, שרוצים להכנס לדתו של בן זוגם ולגדל את ילדיהם המשותפים ליהדות. אני לא מדברת על אנשים, שכל מטרת גיורם היא להתחתן עם יהודי (על מקרה כזה יש מחלקות בין הפוסקים), אלא על זוגות מעורבים קיימים.

בניגוד לימים עברו, בהם הגיור היה יחידני, היום קיימים אולפני גיור ברחבי הארץ. באולפנים הללו מעבירים לתלמידים, במשך כשנה, שיעורים בנושאי תפילות, אמונה, חגים, כשרות, תורה וכו'. לאחר מכן המועמדים לגיור ניגשים לבתי הדין. בשביל לקבל את האפשרות לגשת לבית הדין לא מספיק להשתתף בשיעורים, אלא יש צורך לחוות ממש אורח חיים יהודי-דתי. על כן, כל מתגייר חייב למצוא "משפחה מאמצת", שתארח אותו בלילות שבת, אליה יצטרף לתפילות בבית הכנסת וממנה יקבל, לבסוף, חוות דעת על נכונות ווהתאמתו לגיור.

לפני כחודש עברתי, ב"ה, גיור, ואני חייבת לציין, שהייתה לי משפחה מאמצת נפלאה. הם אירחו אותי בביתם, ענו על כל שאלותי והגיעו איתי למבחן בבית הדין

תשובה