שאלה
לאור ההתרחשויות במדינה כיום, יש לי כמה שאלות:
1) מאיפה בכלל הגיעה ההווא אמינא שמותר להתנגד לפינוי של מאחזים לא חוקיים (ואני מדבר רק על מאחזים לא חוקיים)? הרי ``דינא דמלכותא דינא``, וכמו שלא יעלה על הדעת להתיר לאדם שפרץ לבית לא שלו להשאר שם ולהתנגד להוצאתו, כך גם אסור להתיר התנגדות לפינוי מאחזים לא חוקיים?
2) מגדילים לעשות אלא שאומרים שבכלל אסור לפנות מאחזים לא חוקיים, ושאין להקשיב לממשלה בעניין זה- כלומר, הם טוענים שצריך להקשיב לממשלה רק מתי שזה נוח, וכשלא, אז חוקיה אינם תקפים-לאן נגיע בגישה כזו?!
3) כיצד ישנה מציאות שבה רב גר במאחז לא חוקי? איזה מן דוגמא זאת?
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
בשאלות אלה אם הם הלכה למעשה יש לפנות לגדולי הדור אשר עיניהם לנוכח יביטו וראייתם למרחוק .כי רק הם רשאים להחליט מתי המקרה הנדון סותר הלכה ומתי לא.
וכן האם מדובר במציאות של פיקוח נפשות או לא .
רק זאת אומר לך להלכה ולא למעשה כי צריך ללכת ע"פ החוק ואך ורק על פי החוק.
יש תוקף הלכתי לחוקי מדינת ישראל בשעה שהם לא סותרים דין תורה.אין תוקף לחוק שהוא נגד התורה למשל אילו יחוקקו חוק (שיכול בהחלט לעבור עם תמיכה של החכ"ים הערביים) שכל יהודי צריך לחלל שבת בצורה זו או אחרת וכדומה הרי שאין שום תוקף לחוק זה. אבל כל עוד לא הגענו למצב שכזה הרי אנו חייבים לשמור על חוקי מדינת ישראל שהם הם הגורמים לסדר ותיקון של החברה שאלמלי מוראה של מלכות איש את ריעו היה בולע חי ובלי מלח... .
לפי דעת הרמב"ן על הפסוק בספר שמות "שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו "ניצטוו עם ישראל על חוקים חברתיים ,כי לולי זה לא ניתן להתקדם הלאה.
ובקשר לשאלת המאחזים הרי שגם כאן יש לעשות הכל במסגרת החוק .אבל נושא זה של המאחזים הרי הוא תלוי ועומד כי מי שאמר להקים מאחזים ["רוצו ותתפסו כמה שיותר גבעות....,] הוא ראש הממשלה שלנו.ויש כאן מכלול שלם של היבטים מדיניים ,פולטיים,ביטחוניים וטקטיים לצורך מיקוח ומשא ומתן.ולפעמים יש צורך לנצל פירצה בחוק על מנת להביא תיקון טוב יותר לחברה ולפעמים אסור לנצל פירצה בחוק כי זה מקלקל את החברה.
על כן מתנהל משא ומתן בין מקימי המאחזים ובין רשיות החוק כולל בית משפט להכריע איזה הוא מאחז חוקי ואיזה לא וצריך לפנותו.
וכל זה בתנאי שמדובר בשטח של מדינת ישראל.אבל להקים מאחז על שטח שרשום על שם אדם ולא משנה אם הוא יהודי או גוי זה אסור בהחלט וכן לבצע מסיק זיתים ממטע שהוא לא שלך הרי שזה אסור.
דע לך כי אם רוצים להקים נקודת יישוב הרי שיש צורך לקבל אישור מקדמי מהרשות המוניציפלית המקומית.וכשהיא מאשרת הרי יש לעבור עוד כמה מוסדות שגם הם יתנו את אישורן ויש פעמים שכל האישורים ניתנים והכל תקין אבל יש מניעה פוליטית .ולכן בשאלות אלה שהם שאלות של כלל ישראל יש לשאול הלכה למעשה ולהתייעץ עם גדולי הדור ועיני העדה אשר רק הם יכולים לתת גיבוי הלכתי ותוקף אלוקי .כי דבר השם עובר אליהם ומהם הוא מגיע אלינו.ולהם נתונה שרביט ההנהגה האלוקית ולא כל הרוצה ובוא וליטול את השם יבוא ויטול. אותה גישה היא גם ביחס לסירוב פקודה בצה"ל או בכל מקרה שבו יש לקבל החלטה ולהכריע האם ההלכה היא מעל החוק או החוק מעל ההלכה.והאם יש לאמוד את המציאות כמציאות של פיקוח נפש או לא.
עיין גם בתשובתי על פינוי מאחזים ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=28149
בברכה,
עוזיאל
.