לשים פתקים בכותל

ב"ה





ברכה ושלום.




זה נתון במחלוקת הפוסקים.
הרבה הפוסקים אוסרים כיוון שהכותל שלנו הוא הכותל של הר הבית והאוויר שבין האבנים הוא בתוך בתחום של 500 האמה של שטח הר הבית.
[מותר לגעת באבנים, מותר לנשקם ,מותר לשים פתקים במקומות הבולטים אך רצוי מאוד שלא לדחוף ידיים למקומות שוקעים בתוך הכותל.]

אני מצטט לך קטע מדברי ה"ציץ אליעזר" בשם האור החיים הקדוש רבי חיים בן עטר על הרקע שממנו אולי נולד המנהג לשים פתק בכותל.
********************

שו"ת ציץ אליעזר חלק י סימן ה

[אגב. מחבר יקר זה כותב בסיפור מסעו לאה"ק על ביקורו ע"י הכותל המערבי כדברים האלה: ביום רביעי בחמש בבקר, לאחר שהקדמנו לטבול את בשרנו במקוה, הלכנו אל הכותל המערבי, אל השריד היחיד, לדאבוננו, מבית המקדש. למראה הכותל קרענו שוב את בגדינו ובכינו והיללנו כמספד אב על בנו יחידו. כל הבא לכאן יבכה על כרחו, אפילו אם לבו לב - אבן, [נסה נא אתה קורא נכבד ולך לכותל ותיווכח בכך, צריך לראות זה בעיני עצמו, שאם לא כן א"א לאדם לקנות לעצמו מושג מכך וכו'. התפללנו את תפילותינו בבכי גדול ובכוונה עצומה, ורשאים אנו לאחל לעצמנו שנתפלל תמיד בכוונה כזו שהתפללנו לפני הכותל המערבי תפלת שחרית של חול. דברים אלה היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב,]

ואמנם כנים ונכונים המה ויעוין לעיל בסי' א' אותיות פ - פג וצ"ג שהבאנו מכמה ספרים קדושים שקדמוהו שכתבו ואישרו ג"כ כהדברים האלה.

[אוסיף לציין מה שראיתי עוד בספר פדה את אברהם (פלאג'י) מערכת ב' אות ט"ו שכותב וז"ל: וזה חזיתי ואספרה להיו"א ס' שמות ד"ג ע"ב במאמר דמעולם לא זזה שכינתא מכותל מערבי המעשה רב של הרב מהר"ח בן עטר שנתן לתלמידו כתב צוותא בכותל המערבי ונזדמנו לו מזונותיו עכ"ל. ואולי מכח זה הוא שנשתרבב המנהג בהרבה מבנ"י להטמין פתקאות - בקשות בחורי אבני הכותל. וממשיכים להחזיק במנהגם זה אע"פ שכמה מפקפקים לאסור הכנסת ידים בחורים.]

ויעוין עוד בשו"ת זרע אברהם חאו"ח סי' ז' שבגזרו חרם לקיים פסקו שם גזר בכח תוה"ק וצירף לזה לגזור גם בכח כותל המערבי אשר מעולם לא זזה שכינה ממנו עיי"ש].