לשו הרע ורכילות!

שלום,
הרב ישראל מאיר הכהן מראדין, הוא שחיבר את המשנה ברורה. הוא כתב ספר שלם על הלכות לשון הרע ורכילות, ומי אנו שנבוא ונקצרם. לכן אם רצונך לדעת את כל גדרי לשון הרע ורכילות, ובמה בדיוק את עוברת עליהם או לא, כדאי לשבת וללמוד את הספר הנפלא הזה, “שמירת הלשון" של החפץ חיים. אני אביא לך משם את ההגדרות הראשוניות והכי בסיסיות ללשון הרע ורכילות.
“שמירת הלשון" חלק א´ כלל א´ סעיף א´:
“אסור לספר בגנות חבירו אפילו על אמת גמור וזה נקרא בפי חז"ל בכל מקום, לשון הרע ...” .
נראה לי שאסור לספר לאף אחד משהו רע על אחר, אפילו אם הדברים הם אמת גמורה.
“שמירת הלשון" חלק ב´ כלל א סעיפים ב´,ג´:
“איזהו רכיל? זה שטוען דברים מזה לזה והולך ואומר: כך אמר פלוני עליך, כך וכך שמעתי עליו שעשה לך, או רוצה לעשות לך. אף על פי שאותו דבר אין גנות על מי שמספר, אף לפי דברי הרוכל ואלו היו שואלין לו בעצמו, לא היה מכחיש או משום שהאמת והצדק אתו או משום שהתכון באלו הפעולות והדיבורים כונה אחרת אפילו הכי (אף על פי כן) רכיל מקרי (נקרא)” “ודע שאיסור רכילות הוא אפילו אם אין מתכון ברכילותו להכניס שנאה בלבו על אותו פלוני, ואפילו אם גם לפי דעתו כדין עשה פלוני או עשה לו המעשה הזה כגון, ששמעון מוכיח לראובן על מה שדיבר עליו, או עשה לו ענין פלוני ופלוני וראובן מתנצל עצמו שהדין עמו, והראיה שגם יהודה אמר עליו כן, אפילו הכי אם הוא משער, שעל ידי זה תכנס שנאה בלב שמעון על יהודה, רכיל מקרי.”
נראה לי שהאיסור הוא לספר למישהו משהו שאתה חושב שיגרום לו לשנאה מסוימת על אותו האדם. אפילו אם הדברים הם אמת ובנוסף אתה חושב שאין סיבה לשנוא אותו בגלל זה. אם אתה חושב שמי שאתה מספר לו, ישנא אםילו קצת את את מי שסיפרת עליו, זוהי רכילות.
כל טוב,
אריאל
צוות משיבים ישיבת "הר-עציון".