לשון הרע ורכילות

חשוב מאוד שתעיין לאחר קריאתך את התשובה בספר שמירת הלשון עמוד שס' -שסב' ובמהדורה המחלוקת לימים , ימים 50 -66. מומלץ מאוד

ראש אולפנא מסויימת התגאה ב"דתיותו" של מוסד הלימודים בכך שאין אצלם ישיבות מורים כלליות כדי לא לעבור על לשון הרע אך לאחר שיחה עם מחנכות הבנתי שדתיות זו אינה צדיקות גדולה ולעיתים יכולה אף לפגוע אנושות בתלמידים עצמם : כאשר יושבים כל המורים של התלמיד ומדברים עניינית!!! על בעיותיו מתקבלת תמונה כללית על התלמיד וכך ניתן לפטור את בעיותיו בצורה טובה יותר לאין ערוך מאשר בשיחה אישית של מורה מקצועית עם המחנכת .
הישיעה של המורה למתמטיקה שבהיסטוריה תנ"ך ופיסיקה התלמידה מצליחה מאוד או נכשלת , תועיל רבות לשיפורה ולעבודתה של המורה למתמטיקה עם אותה תלמידה דווקא בגלל הכרתה של המורה את הצלחותיה וכשלונותיה בתחומים השונים.
מצד שני, יש להקפיד הקפדה יתירה שהדיבור יהא ענייני ותכליתי ולא רכילותי ו'צהוב'. אם התחשוה היא כזו אז עדיף לחזור למתכונת המצומצמת של מורה - מחנכת כי ממילא , אי אפשר להשיג כך את יתרונותיה של הדרך השנייה .
2. דבר שידוע לרבים ופורסם שם והוא נכון , מותר לספרו .לא כל ידיעה שפורסמה בעיתון היא דבר שידוע לרבים .
3. גם כאן התועלת שבדבר היא השיקול המרכזי . לא ניתנו הלכות לשון הרע לישראל ששלא נספר על הגנב שעומד לגנוב ולא למנוע טיפול מהזקוקים לו אלא למנוע מהחברה לבנות מציאות חברתית שעוסקת בצרות ובחיים של האחרים מהשעמו ם שלה בחיים המשמעותיים באמת ובעניינים הבוערים בה .