שאלה
בס"ד
התלמוד משתמש בלשונות שונים על מנת לתאר סיפור , או מקרה שארע.
לדוגמא היא נוקטת בלשון "מעשה ברבי...."
ובפעם אחרת למשל ב "מעשה שהיה " או ב "מעשה שהיה כך היה"..
שאלתי מדוע ריבוי הלשונות?
ואולי כשהיא פותחת ב"מעשה" , אולי הכוונה שהדבר הוא בגדר מעשיה ולא דבר שקרה במציאות?
הודה לרב על התשובה.
בברכה.
תשובה
שלום
שמעתי פעם מאחד מגדולי הדור שיש הבדל בין הלשונות הפותחות את המעשיות בגמרא.
אך על כל פנים, לא ההסטוריה עיקר אלא המשמעות הפנימית שבגללה הגמ' מספרת לנו את הסיפור ואותה היא מנסה להעביר לנו דרכו.
כל טוב