שאלה
בס"ד
שאלתי היא בנוגע לאימרה "לעולם יעבוד אדם עבודה זרה ואל יזדקק לבריות".
משפט זה מיוחס בגמרא למשה ,בעקבות נכדו ופרש בטעות את הדברים כפשוטן חלילה.
חז"ל מסבירים לנו שהכוונה היא , שלעולם יעבוד אדם עבודה שזרה לו (כלומר לא תחום מקצועו) ולא יזדקק לחסד הבריות.
שאלתי היא בכל זאת מדוע משה רבנו לא הוסיף את המילים הללו בעצמו ובכך היתה נמנעת טעות זו? וכיצד יודעים שפרוש חז"ל הוא הפרוש הנכון?
תשובה
שלום
רש"י רומז שם בגמ' בבבא בתרא ש'עבודה זרה לו' גם כפרשנות הגמ' אין הכוונה עבודה שלא רגיל בה אלא עבודה מכוערת ממש. ולזה התכון משה. ולכן אמר 'עבודה זרה', והתכוון זרה לו. אך אם היה אומר בפירוש 'עבודה זרה לו' היינו חושבים עבודה שלא נהנה בה, אך עבודה מכוערת ממש לא יעבוד, ויזדקק לבריות, קמ"ל שגם עבודה מכוערת יעבוד.
פירוש חז"ל הוא הנכון מכיוון שהשכינה שרתה בבית המדרש שלהם. והפה שאסר הוא הפה שהתיר, הם מסרו שכך משה אמר, והם הסבירו מיד מה התכוון. אי אפשר לקחת רק את החלק הראשון.
כל טוב