שאלה
בע"ה
שלום רב,
נראה כי הדרישה בימים אלו היא עשיית תשובה על חטאיי.. קראתי בהלכות תשובה לרמב"ם (פרקים א,ב) שעיקר פעולת התשובה (או לפחות מחוייב הדבר) היא וידוי דברים בפה.
הנוסח שהרמב"ם מביא הוא (למיטב הבנתי) קודם תיאור החטא, צער וחרטה על עשייתו, ואז התחייבות שלא לעשות כך יותר.
שאלתי היא כיצד אוכל להתחייב לכך? חטאים כמו כוונה בתפילה ולשון רע שנכשלתי בהם רבות לצערי, איך אוכל לומר בפה מלא שלא אנהג כך שוב (למרות שאני כ"כ רוצה שכך יהיה..) ?...
אז אני אומרת בליבי שאעשה כל השתדלות שהדבר לא יקרה בעתיד, אבל זה עדיין נראה חסר, והרמבם ממשיך בתוקף ש: "כל המתוודה בדברים, ולא גמר בליבו לעזוב*הרי זה דומה לטובל, ושרץ בידו, שאין הטבילה מועלת, עד שישליך השרץ;"..
מה אפשר לעשות?..
תודה רבה!!
תשובה
שלום רב
אכן, אדם לא יכול להעיד על עצמו להיכן הוא יגיע. הוא יכול לומר שיעשה את ההשתדלות הכי גדולה שלא ליפול בחטאיו, וזאת התשובה הכי גדולה.
גם לדעת הרמב"ם, אדם לא צריך להתחייב שלא יעשה זאת, אלא להשתדל. ההשתדלות צריכה לבוא ממקום פנימי ועמוק, עד כדי כך שכפי שאומר הרמב"ם:
"ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם"
(רמב"ם הלכות תשובה ב, ב)
מי שיכול להעיד על התשובה האם היא באה מעומק הלב, תוך רצון להימנע שוב מחטאים אלו - הוא הקב"ה. עלינו להשתדל בתשובתנו, יחד עם הווידוי שחייב להיאמר בפה מלא, להעיד על עצמנו את הקב"ה שאנחנו באמת מתכוונים לא לעשות את המעשה הזה פעם נוספת.
שנזכה לחזור בתשובה שלמה בימים הללו.
גמר חתימה טובה!
אריאל
(המשיב אינו רב)