למה שמירת נגיעה?

לשואלת שלום רב.
1. שאלת שאלה חשובה. אבל גם לסגנון יש חשיבות. "הקטע המעפן הזה", אני חי על פיו, זה חלק מתפיסת העולם שלי ושל הרבה אחרים. אז אפשר ואפילו צריך לשאול שאלות קשות גם בלי לזלזל.
2. לגופו של ענין. התורה מדריכה אותנו לכך שהקשר בין גברים לנשים יהיה מבוסס על הקשר הנפשי הרוחני האישי ביניהם ולא על הקשר הפיזי. הקשר הפיזי הוא חשוב, אבל אין הוא יכול להיות ההתחלה והיסוד של הקשר. רבותנו לימדונו : "אהבה התלויה בדבר, בטל הדבר בטלה האהבה" והרי גם ההנאה הפיזית לא קיימת לנצח. ומה אז? תתבטל האהבה? הקשר לא יכול להיות מבוסס על דבר חולף וחיצוני כמו הגוף. הקשר צריך להיות בין בני אדם, בין נשמתם ןאישיותם. ולכן מדריכה אותנו התורה להמנע מכל קשר פיזי לפני הנישואין, לא מגע ולא חשיפה (כלומר לבוש לא צנוע) וכו'. אחרי הנישואין - ודאי שמותר ואף חובה לקיים גם קשר פיזי - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באישתו והיו לבשר אחד". אין היהדות רואה בקשר הפיזי אחרי הנישואין חטא ח"ו, כמו בנצרות, ששם כהני הדת אינם אמורים להתחתן. אבל זה רק אחרי שיש קשר נפשי רוחני, יש בנייה של אהבה אמיתית. אגב, גם במהלך הנישואין יש זמנים שבהם הקשר הפיזי אסור. מותר רק קשר רוחני, קשר של אהבה, אבל ללא מגע. זה מאפשר לזוג לשוב ולפתח אהבה טהורה בלי תלות בקשר הפיזי. וכדברי הגמרא שהסיבה היא כדי שתהיה האישה חביבה עליו כיום חתונתו.
לכן אנו מקפידים לא לגעת. לכן אנו מקפידים ללכת צנוע כיון שאיננו רוצים שהיחס של הגברים לנשים יהיה מבוסס על הצדדים הפיזיים שלהם אלא על אישיותם. כאשר הגישה היא שהכל מותר אז היחס הוא פיזי ומזלזל.
אקווה שעניתי
בברכה
אפי קיציס