למה לנסוע לאומן?

לביא יקר,
כפי הידוע לי, המקור להיתר היציאה לחו"ל לקברי צדיקים מובא באחד מגדולי הפוסקים ה"שדי חמד" (מערכת ישראל אות א'): "מותר לצאת מארץ ישראל לחו"ל להשתטח על קברי צדיקים, מצד שהיא מצווה רבה". וכן מובא גם במשנה ברורה (סימן תקס"ח סעיף י' שערי תשובה סעיף קטן כ' דיבור המתחיל "בהליכה"): "בשם "פרי הארץ" - אף אם יושב בארץ ישראל ונפשו איוותה להשתטח על קברי צדיקים בחו"ל - שרי לילך אדעתא לחזור (מותר ללכת על מנת לחזור".


ואם הזכרנו את ההיתר, אולי כדאי להביא קצת מקורות לחשיבות העניין:
גם בהלכה מופיע המנהג להשתטח על קברי הצדיקים: "בית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים, ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפילה מקובלת ביותר" ("משנה ברורה" בהלכות ראש השנה סעיף תקפ"א). כשאדם מתפלל הקדוש ברוך הוא תמיד שומע אותו, אבל את כל אחד בודקים - לפי הזכויות שלו, לפי החשבונות שלו, האם הוא מתפלל מכל הלב? האם הוא כנה? האם הוא רציני? האם הוא ראוי שיענו לו?
לכל תפילה הקדוש ברוך הוא רוצה להיענות, אבל מידת הדין מקטרגת.

בקברי צדיקים זה סיפור אחר. "בית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים, ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפילה מקובלת ביותר".
וכן כותב רבי נחמן בספר המידות: "על ידי השתטחות על קברי צדיקים הקדוש ברוך הוא עושה לו טובות אף על פי שאינו ראוי לכך"!
רק ה' יודע כמה אנו זקוקים לחסד חינם הזה.
ועוד בעניין זה כותב "מגן האלף": "זכות גדול הוא להשתטח על קברי הצדיקים וטוב ומועיל מאוד הדבר הזה, שעל ידי זה יכולים לזכות לתשובה שלמה, ולהינצל מכל הצרות בגשמיות וברוחניות".
גם הגאון מוילנא כותב על מעלת ההשתטחות: "עיקר השראת השכינה בדורותינו אלה - בקברי צדיקים" (מופיע בספר "הלשם" חלק ד').
אין לנו בית מקדש. אנו רוצים לזכות להשראת שכינה. רוצים להתקרב לקדוש ברוך הוא. איפה המקום? אומר הגאון מוילנא - בקברי צדיקים!

אם אדם חולה מאוד ויש איזה פרופסור גדול בארה"ב שצריך הרבה כסף לנסוע אליו להתרפא והוא מומחה בעל שם עולמי - אז בוודאי לא הייתה מתעוררת השאלה: "האם לנסוע לחו"ל או לא לנסוע". ברור שאני חייב לנסוע. אני הרי חייב להציל את חיי.
ובכן על זה הרי בדיוק מדובר כאן - ישנו פרופסור גדול, פרופסור של כל מחלות הנפש הקשות שאנו חולים בהן – ייאוש, עצבות, גאווה, ריקנות, שעמום, שטחיות, בדידות. והוא מבטיח לטפל, ולעשות ניתוח פרטי לכל אחד, אז ודאי שאנו צריכים למהר ולהגיע לשם.

ומדוע דווקא לשם? הלא יש לנו, ברוך ה' הרבה קברי צדיקים בארץ הקודש?

תיקון מיוחד במינו, הקשור לאמירת "תיקון הכללי", הבטיח רבי נחמן דווקא למי שיאמרם במקום קבורתו באומן. וזו הבטחתו בפני שני עדים שייחד לשם נתינת תוקף להכרזתו: "גם כי ימלאו ימיו, אזי אחר הסתלקותו, מי שיבוא על קיברו ויאמר שם אלו העשרה קפיטל תהילים הנ"ל וייתן פרוטה (כלומר אפילו מטבע קטן) לצדקה עבורו, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד, חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו" (שיחות הר"ן קמ"א).

מי עוד בעולם הבטיח לנו כזו ישועה ותיקון?
ומי שהבטיח, הוא גם בעל כוח גדול עד מאד.
"ואמר לאחד, שהכוח שהיה לדוד המלך עליו השלום לומר שמונה פעמים "אבשלום בני, בני"... (שמואל ב' י"ט א') ועל ידי זה העלה אותו משבעה מדורי גיהינום והכניסו לגן עדן, כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה (מסכת סוטה י') זה הכוח יש לו גם כן. שהוא יכול זאת גם כן, להעלות בדיבורו בעלמא את האדם מכל השבעה מדורי גיהינום ולהכניסו לגן עדן" (חיי מוהר"ן רח"צ).
אבשלום, בנו של דוד המלך, תכנן מרד מתוחכם ומרושע. בלי שאביו ישים לב, הלך וגייס אנשים מתוך כוונה למרוד בו ולרצוח אותו. היעלה על הדעת שפל מדרגה כזה? איזה גיהינום מגיע לבן שרוצה לרצוח את אביו? מה עוד שאביו הוא המשיח, הגואל של עם ישראל. ואם כן לרצוח אותו פירושו של דבר הוא לרצוח את כל עם ישראל, להרוס את הסיכוי לגאולה, לעולם מתוקן. האם יש איזה מקום בגיהינום שמתאים לו? שיספיק לו? יש להניח שלא.
חז"ל אומרים שאחרי שאבשלום נהרג הוא ירד באותה השעה למדור הכי נמוך, המדור השביעי של הגיהינום. ויש להניח שהוא נידון להיות שם יותר משעה קלה...
אבל דוד המלך בכה וקונן על בנו: "ויעל על עליית השער ויבך, וכה אמר בלכתו: בני אבשלום, בני, בני אבשלום, מי ייתן מותי אני תחתיך אבשלום, בני, בני" (שמואל ב' י"ט א')

חז"ל אומרים שעל ידי שמונה פעמים שהזכיר דוד את בנו בפסוק זה הוציאו משבע מדורי גיהינום ובשמינית הכניסו לגן עדן!
כמה זמן לוקח להגיד שמונה פעמים "בני"? 5 שניות, מקסימום 10 שניות.
זה הזמן שלקח לדוד המלך להוציא את בנו מגיהינום הכי נמוך והכי שפל ולטהרו באופן מושלם, להכניסו ישר לגן עדן. ובכן רבינו אומר: "הכוח שהיה לדוד המלך בדיבור פשוט להוציא את האדם משבע מדורי גיהינום ולהכניס לגן עדן - גם לי יש את הכוח הזה".
אז לאיזה גיהינום שלא הגענו, לאיזה תחושה רעה ושלילית שבעולם, לאיזה מדרגה שפלה ונמוכה, לאיזה אטימות הלב או קהות המוח, לאיזו בדידות וריקנות – רבינו אומר: "אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו".

ולא ניסע???