למה להפסיק לעשן?

בס”ד

גם אני עישני בעבר. לא כמוך אבל הייתי מעשן.

למה?

מה זה משנה.

יום אחד הבנתי שזה מפריע לאשתי. וחשבתי האם זה הוגן? אני כל כך מנסה לשמח את לבבה בכל מיני דברים. גם היא מתאמצת לעשות למעני ולמען הבית כל כך הרבה דברים טובים. האם זה הוגן לצער אותה כל יום כל היום. שהבית יריח עשן שכל כך מפריע לה?

האם אני לא יכול להתגבר על התאוה הזו?

הרי הענין הזה של "התגברות על תאוות ומידות רעות? נועד בעיקר למניעת הנזק מאחרים. ומי היא האחר שאני אמור להתחשב בו יותר מכל. מי היא זאת שהתורה מצוה עלי לאהוב אותו "כמוך" יותר מאשתי?

לכן ביום אחד הפסקתי למענה.

ואחר כך התברר לי שזה גם למען אנשים אחרים, תלמידים, אנשי הקהילה שראו אותי ולמדו ממני ,,,,להפסיק.

אחר כך ראיתי שזה ממש טוב גם לי. אין צרבת ואין תלות בסיגריות. אין ריח עשן ויש יותר בריאות.

אחר כך ראיתי שזה ממש טוב לתקציב המשפחתי.

ואחר כך ראיתי שזה (לא להאמין. זה בושה לספר לך מה שאני עומד לכתוב כעת. אבל זו האמת ואני מחויב לענות לך את האמת) זה פשוט מביא לי יותר,,,,, כבוד. אנשים מתיחסים בקצת זילזול למי שמעשן מכל מיני סיבות. אולי בגלל שהוא לא יכול להתגבר על עצמו. אולי כי זה סטיגמה של "המוניות" וכאילו המעשן הוא "אדם המוני". והאמת היא שלא חשבתי על זה יותר מידי. אבל כך היא המציאות. זה מביא כבוד.

בהצלחה

שנה טובה