שאל את הרב

למה לא לנסות את החטא ואח''כ לחזור למוטב?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 27/09/10 14:06 יט בתשרי התשעא

שאלה

שלום,

לפני כמה זמן היה לי ויכוח עם מישהי.

היא טענה שבעלי תשובה ממש "חצופים" כשהם באים ומספרים את כל החטאים שלהם אבל בסות הם באים ואומרים שהם מצאו את ה' ולא כדאי לנו לעשות את זה.

התווכחתי עם מישהי אחת שטענה שהיא גם רוצה ללכת ולנסות ואח"כ אולי לחזור.

אמרתי לה שזה כמו מסלול שיש בו פיצול והאדם שניתב את המסלול אומר לנו שלמרות שהדרך עם הצל והמשטח החלק נראית הדרך הנכונה זו לא היא זו השניה.

השוותי לה את זה לסיפור,והיא אמרה לי שאני לא יכולה להמשיל לה את זה לחיים.

מה התשובה לכזה דבר? (למצב בכלל לא רק לקטע של ההשוואה למסלול)

תשובה

שלום לך שואלת יקרה!

חיי החטא לפעמים מאוד מסקרנים ומושכים, אך זוהי בדיוק ההתמודדות שהקב"ה רצה שנעמוד בה – היכולת לבחור בין הטוב לרע.
אם "המטרה" היתה להיות יהודי מאמין ללא כל התחשבות בדרך שאותה עברנו, חברתך אולי היתה צודקת (בהנחה שהיא יכולה לחתום על זה שהיא תחיה ויהיו לה הכוחות לעשות את השינוי). למשל, אדם המציב לעצמו "מטרה" לסיים תעודת בגרות, יכול ללמוד כל השנה ויכול גם לשחק כל השנה וללמוד בחודש האחרון. גם אם ינהג בדרך השניה יוכל להשיג את המטרה של הצלחה בבגרויות.

אך התורה אינה מטרה, [התורה היא דרך חיים!] אנו מאמינים שהקב"ה שברא את העולם נתן לנו את התורה שתדריך אותנו בדרך הישרה והבריאה ביותר לנפשנו וגופנו. כל סטיה מההדרכה של התורה עושה פגמים בנפש גם אם קשה לנו לראות אותם, לכן איננו רוצים לפגום בנפשנו כמה שנים ע"מ שאח"כ נחזור לדרך הישרה, דבר זה מקביל לאדם שבוחר לעשן כמה שנים ע"מ שיגמל.

דוגמה לכך שמצוות התורה (לפחות חלקן) מדריכות את האדם בדרך הישרה מביא הרמב"ם בהקדמה למשנה. הרמב"ם כותב שעל מנת להרחיק את האדם ממידת הקמצנות, נתנה התורה מצוות שבהם נדרש האדם לתת משלו. למשל – לקט שכחה ופאה, מעשרות, ועוד. חוץ מחשיבות המצוה מצד עצמה התורה מחנכת אותנו מבחינה מידותית בתחומים רבים בדיוק נפלא ע"פ הוראותיו של יוצר האדם.
ע"פ הרמב"ם, חריגה ממצוות התורה תביא את האדם בעל כרחו לפגמים מידותיים. כמובן שאין אנו רוצים לפגוע בנפשינו אפילו לתקופה קצרה.

בהצלחה רבה
תוכלי לפנות אלי במייל בכל נושא שתרצי

ש"י

shlomoyitz@gmail.com

כתבות נוספות