למה יש כל כך הרבה רע ואכזריות בעולם?

בס"ד

שואל יקר,
לא צפיתי בסרט ולכן לא אוכל להגיב על מה שנראה ומה שנאמר בו. ציינת בשאלתך שהסרט הזה חזק מאוד מבחינה רגשית, וזו נקודה שראוי להתייחס אליה. סרטים עשויים להיות כלי חזק מאוד על מנת להעביר מסר כזה, אך זו עלולה להיות אליה וקוץ בה, משום שכשאנו באים לעסוק בשאלה חשובה כמו זו ששאלת, אנו צריכים להניח את רגשותינו בצד, ככל יכולתינו המוגבלת לעשות זאת, ולנסות ולנתח את המציאות מבחינה תורנית "קרה". ומאחר ואנו בני תמותה, והאנשים שנרצחו אז הם אבותינו ממש, והאנשים שסובלים היום הם שכנים, חברים וקרובי משפחה שלנו, קשה להתייחס לזה בצורה כזאת.

נראה לעניות דעתי, שהמידה המרכזית שאנו צריכים להתחזק בה בבואנו לעסוק בשאלה ששאלת, היא מידת הענווה. חשוב לזכור ש[אנחנו לא ה´, איננו מבינים ולעולם לא נבין למה הוא עושה ולמה עשה מה שעשה], ומתוך נקודת המוצא הזו ניתן להתחיל לעסוק בסוגיה הזו.

ראשית, העולם שאנו חיים בו עכשיו הוא לא עולם בו הכל קורה לכתחילה כמו שהיינו רוצים שיקרה. זה היה העולם לפני חטא אדם הראשון, ומאז ההתמודדות שלנו בעולם היא של "בזעת אפך תאכל לחם" (בראשית ג´ יט), כלומר הפעילות [שלנו] במציאות היא קריטית על מנת להוציא את הטוב ואת הקודש מהכוח אל הפועל. בנוסף, הנהגת ה´ את העולם לא תמיד תואמת את הצפיות האנושיות שלנו ואת מה שאנו תופסים כחסד וטוב. מה שאנו מצווים בעולם הזה הוא [להאמין] שהכל לטובה, ו[לפעול] מתוך האמונה הזו - כלומר לקיים מצוות, מתוך אמונה שהן מבטאות את הטוב שאנו מסוגלים להופיע בעולם. הראיה שלנו לעולם תהיה סובייקטיבית - כל עוד יש לנו גוף שסובל כשהוא רעב, לעולם לא נבין באמת מה טוב ברעב. אך עלינו להאמין שהטוב הוא מוחלט, ושרק ה´ מבין ופועל את הטוב האמיתי.

נקודה נוספת שעולה מהשאלה היא שאלת השכר והעונש. הראי"ה קוק כותב (עין איה שבת א פ"ב קעט) "יסוד העונשים המתיחשים לעוברי דרך ד´, הוא בנוי על מטרת ההשגחה העליונה לשכלול המציאות". כלומר העונשים שה´ מגלגל לפתחנו, מטרתם לשפר ולעצב מחדש את המציאות. אך עולה בכל זאת שאלה, מדוע זה צריך לקרות בצורה כזאת? התשובה לדעתי, היא שזו הדרך שאנו מבינים. וההבנה הנמוכה הזאת היא אותה אחת שיש לה פוטנציאל אדיר של קדושה, כאשר על אף שפלותה היא מתבטאת ברצון ונכונות להוסיף טוב בעולם, גם כאשר זה בא כביכול על חשבוננו. במילים פשוטות, ההבנה שלנו של העולם היא רק במה שנוגע לנו. וכאשר פוגעים במשהו שנוגע לנו, אנו מרגישים את החסרון ומתעוררים לתקנו. ואולם, על אף ההבנה האינטרסנטית הזו, אנו יכולים להעלות את הרצון שלנו לטוב מוחלט שיכול לפעמים "לפגוע" בנו (אני כותב במרכאות כי באמת שום רצון טוב לא יכול לפגוע בנו), כמו למשל מצוות צדקה - שאנו משתדלים לקיימה בשמחה אף על פי שהיא גורעת מכספנו. ואנו עושים אותה לא בשביל לבנות חברה מתוקנת, כלומר שאם אנחנו נצטרך אז יתנו גם לנו. זו ראיה נמוכה של המצוה. ההבנה העמוקה יותר, היא שבכך שאנו נותנים צדקה אנו מחזקים את הטוב בעולם, בכך שאנו מופיעים את רצון ה´ בעולם, שהוא מתן צדקה. איך אנו יודעים מהו רצון ה´? רצון ה´ מאיתנו הוא תמיד לפעול מתוך התורה, בכל המצבים השונים במציאות. כי לתורה יש דרך התנהגות רצויה בכל מצב. למשל, באופן כללי אסור לנו לאכול ביום הכיפורים. אך על חולה (שיש בו סכנה) מוטלת [מצוה] לאכול ביום הכיפורים, כי רצון ה´ הוא שיאכל ויהיה בריא.

לאור ההבנה הזאת אפשר לנסות ולגשת להבין את האירועים השליליים בעולם. לא אתייחס לכולם כי תמיד תוכל למצוא עוד הנהגה שנראית לנו שלילית, מה שאני רוצה לעורר, זה הבנה שגם בהנהגות שנראות לנו שליליות מופיע רצון ה´ להיטיב.

למשל סיפור מכירתו של יוסף. לכאורה זהו סיפור מזעזע על בגידת אחים בבשר מבשרם בגלל שנאת חינם. איזה טוב יכול לבוא מסיפור כזה? במדרש (בראשית רבה פה א) כתוב: "שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו ... ויהודה היה עסוק לקח לו אשה, והקדוש ברוך הוא היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח." כלומר מתוך כל האירועים השליליים של פרשה זו מתגלה לבסוף מלך המשיח - כי מירידת יוסף למצרים יכלו יעקב ובניו לרדת למצרים ולהציל עצמם מרעב, וכך החל השעבוד הוביל ליציאת עם ישראל משם בתור עם, ומזיווגו של יהודה ותמר נולד פרץ שהוליד את דוד, ומזרעו יוולד המשיח.

אך בודאי שאסור לנו ללמוד מכאן שאנו יכולים לעשות רע מתוך אמונה שזה בסופו של דבר יופיע טוב. כי המגרש בו אנו משחקים הוא מגרש התורה, ואנו צריכים להופיע את הטוב שה´ [רוצה] שנופיע - וזה הטוב שאותו הוא ציווה עלינו בתורה. כלומר כשאנו פועלים לפי התורה, אנו מופיעים טוב לא משנה מה, כי אנו פועלים את רצונו.

אפשר עוד להרחיב בנושא הזה הרבה, אך נראה לי שנגעתי בעיקרי הדברים. אם יש לך שאלות, אשמח להמשיך את הדיון.

יואב.