למה בכלל שאתכנן את העתיד?

לק"י

לשואל הצדיק שלום!
השאלה שלך היא באמת טובה ובמקום.
למה אנחנו צריכים להסתכל קדימה?
למה בכלל אנחנו מסתכלים ומתחשבים ביום למחרת?
האמת, אני רוצה לקחת את השאלה שלך צעד אחד נוסף.
למה בכלל אנחנו מתחשבים בשניה שתהיה?
למה אנחנו לא יושבים ולא עושים כלום?
נראה לי שמתוך השאלה אתה כבר מבין שזה כמעט בלתי אפשרי.
בלתי אפשרי לשבת ולא לעשות כלום וזה נובע גם מהמקום שהאדם נברא כאדם פעיל.
לא רק כאדם פעיל אלא אחד שמסתכל קדימה.
זה בנוי בתוכנו כאנשים.
כשאנחנו הולכים אנחנו מסתכלים קדימה ולא עוצמים עיניים.
הגוף כשלעצמו משקלל את הליכתו.
כך גם לגבי ההתקדמות שלנו על פי הימים.
אנחנו יכולים להתעלם ממחר, אבל כמה כבר נתגדל?
לא רק מחר אלא היום.
מה המשקל של הרצון שלנו עכשיו אם אין לנו שאיפה?
נכון שזה חשבונות שמים, אך צריך לזכור שבטע האדם הוא אחד שחי.
פעם היו חיים יותר, עד למבול, ולאחר מכן השנים קוצרו.
ההנחה היא שאדם חי ואם לא נכנסים לחשבונות שמים הרי שאדם חי ורק אחר שנים רבות נפטר בשיבה טובה.
אם כן, הרי שבוודאי האדם צריך לחשב את מעשיו ואת דרכו.
מעבר לזה, מוכר הסיפור על חוני המעגל שלפני שנרדם ראה אדם שמטפל בעץ חרובים.
האיש אמר שהוא מטפל בעץ החרובים וזורע כפי שקודמיו עשו כי כך הוא מצא את העולם, למרות שהוא לא יראה את הפרי של זריעתו.
סוג של "תעביר את זה הלאה".
אבל, יש פה ענין נוסף שהאדם דואג גם להמשכיותו, כי בטבע גם האדם שואף להמשכיות.
המשכיות של ילדים ושל מורשת.

כפי שאתה רואה העלנו פה כמה נקודות, בתקווה שהם באמת נותנות כיווון.
ברור שיש עוד הרבה להרחיב, אך ניסינו לענות בקצרה.
אם תרצה שנרחיב או נוסיף, או אם יש שאלות נוספות בעניינים אחרים, תרגיש חופשי לפנות ולברר.
הרבה הצלחה וישר כח גדול על הכנות בשאלה וברצון למצוא תשובה לפי רוחך,
נתנאל
netanelweil@gmail.com