שאלה
קראתי בעיון רב את ספרו של גדי טאוב-"המתנחלים",שמטרתו היא לסקור ציבור זה מבחוץ. אני חיב לומר שאני מסתכל אחרת על הרעיון של החזרת שטחים לאחר ספר זה.למה אנחנו מקדשים כל כך את השטח?אני מקווה שהרב קרא את הספר ויוכל להתיחס לענין לגופו.אנחנו לא מציעים פתרון אמיתי ופרקטי-ריאלי לבעית הסכסוך,אשמח אם הרב יוכל לענות לי על כך
תשובה
שלום וברכה
א. קראתי בעבר את הספר אולם איני זוכר את פרטיו.
ב. אני זוכר באופן כללי שהיו בו הרבה מאוד דברים לא מדויקים.
ג. ביחס לשאלה עצמה: נראה כי הציבור הציוני דתי ברובו הוא ימני משתי סיבות. סיבה ראשונה הוא שהוא אכן מתייחס לארץ ישראל כאל מקום קדוש. קדושה זו נובעת מהתנ"ך, מחז"ל, מההלכה ומהתייחסות גדולי ישראל לאורך הדורות לארץ ישראל, ובשל כך אין אנו רואים את ארץ ישראל כ"שטחים", כי אם כחלק בלתי נפרד מזהותנו. לא זו בלבד, אלא שאין אנו מדברים רק בלשון של "זכותנו על הארץ" כי אם בלשון של "חובתנו כלפי הארץ", ואנו חשים חובה עמוקה ליישב את ארץ ישראל.
ד. הסיבה השניה נובעת מכך שאנו ציבור שרגיל להתמודד, להתאמץ על דברים שהם צודקים, ואין אנו מקבלים את התפיסה שאנו חלשים, שאין לנו יכולת, ושהמציאות מחייבת דבר מה.
ה. אמת הדבר שהחיסרון הגדול שלנו הוא שבנתיים לא הצענו לעם ישראל כל פיתרון ריאלי ופראקטי לסכסוך, ואפילו לא אמרנו בקול גדול שמה שאנחנו מציעים הוא התמודדות לאורך עשרות השנים הבאות, במחירים כבדים – ולו בשל העובדה שכל פיתרון אחר גרוע יותר (לאחר הריסת גוש קטיף והתוצאות קשה לראות את הנסיגה כפיתרון פראקטי וריאלי).
כל טוב