שאלה
שלום.
שאלתי מתבוננת על היסוד היהודי הנפלא של אומנת חכמים. מדוע ככל שאנחנו מדברים על דור עתיק יותר, היכולת שלנו לערער או לחלוק קטנה יותר? למעשה, מדוע ביהדות לא מערערים על דורות קודמים?
תשובה
בעזה"י
שלום,
היהדות שואבת את כוחה מכח המסורת:
משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה (אבות א,א).
אנו שואבים את כוחנו ישירות מהקב"ה שהתגלה בהר סיני במתן תורה.
דרך שרשרת הדורות עוברת המסורת מדור לדור מההתגלות הראשונה של הקב"ה עד אלי ואליך.
בתצורה כזו כולנו מחוברים לשרשרת אחרית שיש לה שורש משותף ויעד משותף.
בעצם נוצר מגדל שכל דור בנוי על הקומה הקודמת, על החוליה הקודמת.
דור שיערער על דור קודם מערער את הבסיס עליו הוא עומד, שובר את החוליה שמחברת אותו לה', למתן תורה ובעצם לעם כולו במשך אלפי השנים.
מעבר לכך, דורות עתיקים יותר היו קורבים יותר למקור- להתגלות האלוקית בהר סיני, למשה אבי הנביאים, לנביאים ולבית המקדש.
תקופה מיוחדת זו נותנת ל"ראשונים" העתיקים כוח של השראת שכינה, של קרוב למעלה, של קדושה מיוחדת שחסרה לנו כיום ואנו שואפים לחזרתה.
בברכה
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם