שאלה
שלום!
אני בת וחצי 19 יש לי חבר בגילי, הסדרניק, התגייס לפני חודשיים. אנחנו חברים שנה וחצי, ויתרתי על שנה שניה ש"ל והתחלתי ללמוד, כבר לפני שנה החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן ואפילו חשבנו על כך ברצינות ,באותו זמן חברי התייעץ עם הרב שלו שאמר לו שאם החלטה על חתונה עכשיו תפגע ביחסיו עם הוריו אז עדיף להמתין. החלטנו לחכות והוא הקדים את הגיוס לצה"ל. מאז הקשר שלנו התחזק והעמיק מאוד ואני שמחה שלא היינו פזיזים. המצב כרגע הוא שאני לא מוכנה לחכות יותר ורוצה להתארס עכשיו. אבל הוא לא מסכים. הדבר גורם לנו למריבות רבות ואני מרגישה לא בנוח שאני מנסה לשכנע אותו בדבר שחשבתי ששנינו רוצים בו מאד, אני מתוסכלת וכועסת עליו שהוא שם אותי במצב כזה שאין לי ברירה, כי אני אוהבת אותו מאוד ולא יעזוב אותו.ולכן אני נאלצת לחכות. אני יודעת שלהתחתן בזמן השירות הצבאי זה לא קל ולא פשוט בכלל. אבל במצב שנוצר כרגע, שמבחינתי הקשר כפי שהוא היום לא יכול להתקדם יותר אלא רק להתדרדר ובקשיים העצומים שלנו לשמור על קדושתו, מבחינתי הגיע הזמן, ולפי דבריו גם הוא חושב ככה, אבל הוא אומר שישנם אילוצים (הצבא, והוריו שעדין מתנגדים אבל מתרגלים לרעיון עם כל יום שחולף) איך אפשר לשכנע אותו? אני לא רוצה להלחיץ אותו!
ניסיתי לא לדבר איתו על זה תקופה מסוימת כדי לא לריב ועל מנת שזה יבוא ממנו, אבל זה לא עזר, אני לא רוצה ללחוץ עליו ולהלחיץ אותו אבל גם לא להישאר במצב הזה, איך לשכנע אותו?! אין לי יותר השפעה עליו בקטע הזה
והוא גם לא אחד שעושה בעיניים עצומות מה שרב אומר לו
הגעתי למצב שבו בדבר הכי עקרוני וחשוב האם להתחתן או לא,
אני ובן זוגי חלוקים והדבר מסכסך ומפריד בנינו
אני עצובה ומתוסכלת מכך...
תשובה
ב"ה
שלומות.
ראשית, אני מבין את התיסכול שלך. את מעוניינת לממש את הקשר הפנימי שאת חשה. אבל, קשר כזה, על מנת שהוא יבוא לידי ביטוי, צריך שניים.
שאלות כגון אלה מצריכות יעוץ פנים אל פנים. צריך להכיר את המכלול, צריך להבין את המניעים.
אני מבקש להעלות נקודה אחת לדיון, אף שאינני בטוח שהיא קשורה אל הבחור. יתכן ובמקרה שלו המצב שונה. אבל בכל זאת אני מרגיש צורך חשוב להביאה בפנייך.
אני בטוח שמי שחפץ במימוש הקשר עם חברתו יתגבר על עמדות של הוריו. אני בטוח שמי שקיבל החלטה בוגרת ונחושה להינשא יקבל החלטות בנוגע ליחס שבין חתונה לצבא.
השאלה היא האם הקשיים שהבחור מעלה לא מבטאים חוסר בשלות ש ל ו לקבל החלטה. האם את בטוחה שאם הוא היה נחוש להתחתן, הוא היה ממשיךך לשמוע בקול הוריו?
מאוד קל להעביר את הקשיים להורים, לר"מ בישיבה, לצבא. אבל, מקור הכוח שלנו הוא אנחנו. אני לא ממליץ לך ללחוץ עליו. תני לדברים להתפתח ואני מאמין שרבונו של עולם יברך אתכם לממש את הקשר כיבשילו התנאים הנפשיים.
ביקר,
שי