שאלה
בס"ד
שלום!
אני מדריכת שבט הרא"ה (כיתה ח' בני 14) ואני והמדריכה שאיתו לצערנו לא ממש מסתדרות, אנחנו שנינו עם אידאולוגיות שונות (די לגמרי) ובד"כ לא מצליחות להגיע לעמק השווה. (אני בד"כ מוותרת כדי לא ממש לריב - היא די שתלטנית - אבל זה לא כ"כ באשמתה היא היתה רגילה עד היום לעבוד לבד.) וזה נראה לי די פוגע בחניכות, מכיווון שהן גדולות נראה לי שהן כן שמות לב, אבל לי אין יותר מה לעשות אני מוכנה לוותר אבל לא עד כדי כך.
הבעיה הגדולה היא שאני כן חושבת שצריך לעסוק עם החניכות גם בעיניני דת {שבת, תפילות בינו לבינה(הם שבט מעורב והנושא של בינו לבינה לא כ"כ חזק.)וכו'} ובעינין הזה היא ממש לא מסכימה, לדעתה זה כל אחד צריך לגבש עם עצמו וזה לא תפקידנו לעשות זאת - אני ממש לא מסכימה איתה! אני חושבת שזהו תפקידנו הגדול (בשביל זה זה תנועת נוער דתית). אני מוכנה להתפשר בדברים אך לא בזה, והיא בדיוק לצד השני.
מה לעשות?! האם לצאת?! האם לוותר לה?
תודה רבה!!!
תשובה
ב"ה
שלום לך,
אני משוכנע שאל לך לוותר. לדעתי, רצינותך ורגישותך, חשוב שיבואו לידי ביטוי בצוות.
זאת בתנאי שאת חשה שאת רואה ברכה אצל החניכות והן קשובות לך וקשורות אלייך.
אם כך הם פני הדברים המשיכי בדרכך, תוך נעם ומתינות, אך מבלי לוותר ובעז"ה תראי הרכה ואור.
כל טוב,
שי