שאלה
שמעתי כי הרב שינה ועבר להדליק בשקיעה במקום בצאת? מה המקור לכך והאם יש עניין להדליק דווקא בשקיעה?
תשובה
שלום וברכה
המקור לכך דברי המשנה ברורה בחיבורו באור הלכה ולהלן לשונו:
ביאור הלכה סימן תרעב ד"ה * לא מאחרים
ולפ"ז צריך להדליק תיכף אחר צה"כ וא"כ צ"ע מי שנוהג תמיד להתפלל מעריב בזמנו דהיינו אחר צה"כ איך יעשה [פמ"ג] והנה לדחות תפילת ערבית משום זה ג"כ אינו כדאי דיש בה מצות ק"ש שהיא דאורייתא וגם דתדיר קודם כמו שכתבו האחרונים וע"כ נ"ל דאיש כזה בודאי מן הנכון שידליק קודם מעריב אחד דהרבה ראשונים ס"ל דלכתחלה יש לנהוג כן כמו שהביא הגר"א ועוד דאף הטור שכתב סוף שקיעה נוכח בסמוך דגם הוא ס"ל דיכול להקדים עד קרוב לחצי שעה מקודם ובפרט אם נסבור בדעת הרמב"ם במה שכתב דמדליקין עם שקיעתה היינו ממש עם הזמן שנתכסה השמש מעינינו וידוע שדעתו דמצות הדלקה הוא רק כחצי שעה או מעט יותר אח"כ ואם עבר הזמן שוב לא ידליק עוד א"כ אם ידליק בשעת צה"כ אינו יוצא כלל מצות הדלקה לדעת הרמב"ם והעומדים בשיטתו בזמן השקיעה. ואפילו המקילים שיכול להדליק אח"כ הוא ג"כ רק מטעם ספק לכמה פוסקים וע"כ נראה דטוב ונכון לכתחלה להדליק קודם מעריב ועיין בשע"ת שכתב בשם מח"ב ג"כ שמי שעושה כן לא הפסיד ולפי מה שהוכחנו יש לנהוג כן לכתחלה:
וגם במשנה ברורה כותב:
משנה ברורה סימן תרעב ס"ק א
אבל באמת יש הרבה ראשונים דס"ל דכונת הגמרא הוא על תחלת שקיעה שניה והוא בערך רבע שעה מקודם ועיין בביאור הלכה שביארנו דלאותן האנשים הנוהגין להתפלל מעריב בזמנו דהיינו אחר צאת הכוכבים נכון לנהוג כן לכתחלה להדליק קודם מעריב וכ"כ במור וקציעה וכן נהג הגר"א [אכן יטיל בה כ"כ שמן שידלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים]
לכן, כדי לצאת כל השיטות עדיף להדליק בשקיעה או קצת אחר כך ולתת כמות גדולה של שמן שידלק לאחר צאת הכוכבים
בברכה
מאיר נהוראי