שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב,
תוכל בבקשה לבאר את כל- מה שהאדם יכול לתפוס אודות הקב"ה?
מה בעצם אנחנו יודעים על ה'?
הרי אי אפשר לתפוס את מהותו של ה'- לית מחשבה תפיסה בך כלל, מאידך אנחנו מצווים לדבוק בו- ועושים זאת ע"י חיקוי מידותיו - "מה הוא רחום אף אתה רחום"...אז נכון לומר שאת "המעשים" אנחנו יודעים ?
מבינים את הרצון של ה' אך לא את המהות?
זה נכון לומר שהרצון והמהות אצל הקב"ה הם מסונכרנים??
ולא כמו אצל האדם שהמהות קודמת וממנה נגזר הרצון.. הרי הקב"ה לא כפוף למהות מסוימת כמו האדם..
וגם לא נכון לומר שהוא עושה מה שהוא רוצה- כלומר שהרצון קודם למהות, כי אז נשמע שאין סדר לעולם, שאין דין, והרי יש פה תכלית.. כלומר, הקב"ה לא מנהיג את עולמו בעריצות. הרצון הוא לא שרירותי לגמרי. אז מה בעצם קורה? הקב"ה הרי לא כפוף לכלום.
אנו מתפללים אליו מתוך מחשבה שהוא מביט ויודע נפש האדם..מספרים לו על הצרות שלנו, מבקשים בקשות...הווה אומר שהרצון של ה' - הוא בר שינוי. לא? בכוחנו לשנות את רצון ה'?
קצת לא ברור לי כל הנושא הזה.
הקב"ה בחר לברוא את העולם כך שרצונו אינו קבוע?
זה מטריד אותי גם בפן המעשי- בעבודת ה',
למשל בתפילות- יש הנוהגים לדמות את ה' למלך או לאבא טוב., האם זה מותר? הרי איני יודעת מהו ה' באמת- ויש פה קלקול מסוים אם אני מקבעת אותו במחשבתי-..,אז איך נכון להתפלל אליו? הרי אנו בני-אדם ויש לנו צורך במשהו שנגיש אלינו מחשבתית.
נתקלתי גם במישהו שאמר שאצל ה' המושגים של בני אדם לא קיימים בכלל- ולא שייך להתפלל על זוגיות, עקרות וכן הלאה, אבל זה לא נשמע לי נכון .. היצור עין לא יביט?? הנוטע אוזן הלא ישמע?? קרוב ה' לנשברי לב....
מצד שני- אולי עיקר התפילה צריכה להתמקד בפן אחר..?
תודה רבה,
וסליחה מקרב לב על האי-סדר..קשה להעלות מחשבות מבולבלות על הכתב.
תשובה
בסד
שלום רב
.אתחיל מהסיפור בתלמוד על הפרידה מרבי יוחנן בן זכאי. "בשעה שנפטר אמרו לו תלמידיו ברכנו .אמר להם יהי רצון שיהיה [מורא שמיים עליכם כמורא בשר ודם ],אמרו לו עד כאן (מה ??רק זה מה שאתה מברך אותנו?) אמר להם,[ הלוואי!!!]."
לדעתו זו הפיסגה שאדם יכול להגיע אילה ביחסיו עם האל. זאת אומרת ,בעצם אין זה משנה מה הוא הכוח האילוקי האין סופי ,משנה מה היא התפיסה שלנו אותו ההתנהגות המעשית שלנו כלפיו וכלפי החברה .
את הסיפור השני לומדים חכמי הקבלה והדרש באופן עמוק .
" אמר רבי ישמעאל..פעם אחת נכנסתי להקטיר...אמר לי "[ישמעאל בני ברכני.] אמרתי לו יהי רצון מלפנך שיכבשו רחמך את כעסך ויגולו רחמך על מידותך.."
מכאן למדו את הרעיון של הברכה בכלל מה שאמו אומרים אפילו בגוף שני .["ברוך אתה.."]
והכוונה בזההיא לאפשר ולפתוח אצלנו את הרצון לקבל כי השם נותן תמיד הוא הרי נתינה אין סופית גמורה ולנו אין אפשרות לקבל אנו מבקשים להיות מקבלים כדי שהוא יוכל לתת לנו כפי יכולתנו.
לסכום השם יתברך הוא אין סוף של רצון לתת ואנו מבקשים רק שנזכה לקבל כפי מה שמגיע לנו ..אין לנו מלים באוצר המלים האנושיות לבטא זאת מלבד בדיבור באופן של האנשה ..
בברכה
בברכה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם