לימוד תורה

שלום וברכה
כדי שאוכל לענות על דבריך אנחנו צריכים לעבור קודם כל תהליך של דיוק. אני צריך לדייק את דבריך, לנסות להבין בדיוק מה כתבת, ובד בבד גם לומר שחלק מההנחות שלך כפי שהבנתי אותן – נראות לי ניתנות לקביעה אחרת.
אנסה לעשות זאת בקיצור.
א. אינני חושב שיהיה זה נכון להגדיר מטרה אחת של תלמוד התורה, שהיא "לזכך את נפשו של האדם, ולהפוך אותו לרוחני יותר עקב קיום רצון ה´". לתלמוד תורה יש כל כך הרבה מטרות, וזו אך מטרה אחת בלבד. לדוגמה: ידיעת דבר ד' היא מטרה בפני עצמה, כיוון שהתורה היא למעשה המפגש היחיד שיש לנו עם דבר ד'; יש כמובן עוד הרבה מטרות, ולאור זה יש לבחון את תלמוד תורה.
ב. אינני מבין איך אתה יכול לומר ש"כיום, לימוד התורה בכלל, ועולם ההלכה בפרט כמעט ולא לוקח בחשבון את רצון ה´.הנאמנות היא להלכה-מושג די אמורפי". לא הבנתי מדוע לדעתך הוא לא לוקח בחשבון את רצון ד', ומדוע אתה טוען כי הנאמנות להלכה היא די אמורפית.
ג. לא ברור לי למה אתה מבקר את מה שלומדים היום בגמרא. אפילו אם נניח שהמטרה של תלמוד תורה היא כפי שכתבת – זכוך נפשו של האדם – למה לדעתך זיכוך זה מתרחש דווקא במצוות מעשיות, ולא בהזדככות בלימוד רחב של כל המשמעויות של תורה, על כל רבדיה. למה דווקא פרקטיקה מובילה לזיכוך נפשות ?
ד. מטרת לימוד הראשונים והאחרונים היא להבין טוב יותר את דבר ד', ולקבל תשובות לשאלות שלמדנו.
ה. כאמור לעיל, לימוד קהילות יעקב לא חייב לקרב אותך איכשהו לעבודת ד', בשל העובדה שההתקרבות לעבודת ד' היא אך אחת המטרות של תלמוד תורה, ולא היחידה. לאמור: גם אם קהילות יעקב לא מקרב אותך מאומה לעבודת ד' – יש בו חשיבות לצורך ידיעת דבר ד' וכדו'. לאמתו של דבר אני סובר כי הוא גם מקרב אותך לעבודת ד', כי ככל שאתה יודע את תורתו ברוחב המלא שלה – אתה מתקרב יותר.
ו. למה אני צריך לבחור בין "אדם טוב שמלא מקיים מצוות תורניות, אך הוא עוזר לזולת, לא מרכל וכו´" ובין "אדם דתי, שכועס, מקלל, ומתנהג בצורה שאינה נוחה לבריות-אך לומד תורה וכו´"? לו הייתי צריך לבחור הייתי בוחר באדם הראשון (לאור הדברים המובהקים של הנביאים), אולם איני חושב שיש צורך לבחור, וראוי להיות אדם המתקדם ומתקן עצמו בשני ההיבטים שציינת: במידות הטובות ובתלמוד התורה.

אין לי עניין לעסוק במסגרת השאלות החשובות שלך במאבק על הרבנות הראשית. אם עוד תרצה לעסוק בכך – שלח שאלה בנפרד.

כל טוב, ויישר כוח