שאלה
אני שואל על ישיבות שאחת ממטרותיהן היא להשפיע כלפי חוץ לסביבה ולא רק בתוך עצמן. האם יש השפעה מסויימת אם אדם לומד תורה, רק לומד? איזו השפעה יש? איך נשפיע על הסביבה יותר? על ידי שנצא החוצה אל העולם או לימוד תורה אינטנסיבי שכבר ישפיע מאליו? אני מדבר ספציפית על תקופת הלימוד בישיבה. בתודה מראש, איתמר.
תשובה
שלום וברכה
אנו מאמינים שלימוד תורה משפיע על העולם גם מתוך בית המדרש.
עם זאת, השאלה היא תיאורטית בלבד. גם בשנות הלימוד בישיבה צריך במדה מסויימת לצאת החוצה ולהשפיע.
ראשית, ישנם תפקידי חינוך שאינם יכולים להתקיים אלא על ידי בחורי ישיבות והם בגדר מצוה שאינה יכולה להתקיים על ידי אחרים שחייבים לקיימן.
הסיבה העיקרית לכך שבחורי ישיבה צריכים לעסוק מעט בחינוך היא, שאדם שבשנות לימודיו בישיבה יתנתק לחלוטין מכל ריח של עשיה חינוכית, עלול להתקשות בכך כאשר יצא מהישיבה. הקושי אינו רק טכני, לדעת כיצד לדבר עם אחרים, אלא הוא עקרוני: כדי שהתורה תהיה קשורה למציאות, נושאי התורה צריכים לשמור על מגע מתמיד עם הציבור.
השאלה אינה איפוא האם לצאת, אלא באיזו מדה נכון לצאת כך שהלימוד בישיבה לא יפגע, אלא ישתפר.