שאלה
שלום,
יש לי שתי שאלות:
הראשונה, מדוע בישיבות של הציבור הדתי לאומי לומדים תורה בצורה של עיון מעמיק בכל סוגיה וסוגיה, עוסקים במשך זמן רב מאד על סוגיה קטנה ומתעכבים על כל פרטיה ודקדוקיה, ולא לומדים תורה מהותית, כלומר, את המהות שעומדת מאחורי כל ציווי והלכה?
והשניה, היא היכן כתוב על המשולש של א"י, עמ"י ות"י? האם יש לזה מקור מבוסס?
תודה רבה!
תשובה
לשואלת שלום רב.
יש בציבור הדתי לאומי ישיבות רבות מאד ומאד מגוונות, בכיוונים שונים. לכל ישיבה יש את הסגנון שלה, יש שלומדים יותר בעיון, יש יותר בבקיאות. יש יותר גמרא ויש יותר חסידות. יש יותר הלכה ויש יותר אמונה. יש יותר תנ"ך ויש יותר פנימיות התורה. כל אחד בוחר ישיבה ע"פ מה שנטיות לבו מורות לו וע"פ טעמו האישי.
ע"י א"י ותורת ישראל הם יסוד התורה כולה ומופיעים במקורות רבים, מהתנ"ך וחז"ל ועד ימינו. ראה למשל כוזרי מאמר שני סע' ט' ואילך, רמב"ן מצווה ד', רמב"ן על התורה בספר ויקרא פר' יח פס' כ"ט, רמב"ם בספר המצוות מצווה קנד, ועוד רבים מאד.
בברכה
אפי קיציס