לימוד רפואה

שלום וברכה

רוב פוסקי ההלכה סברו כי כהן אינו יכול ללמוד רפואה בשל העובדה שיש צורך בפתלוגיה לצורך הלימודים.


אני שולח קטע מתוך האניצקלופדיה הרפואית ההלכתית:


לימוד אנטומיה ופתולוגיה הבעיה ההלכתית הנוגעת ללימודי הרפואה של כהן היא הצורך ללמוד אנטומיה ופתולוגיה על גוויות, כחלק מהחיוב של לימוד הרפואה. דבר זה נוגע לאיסור על הכהנים להיטמא למתים 13, שהוא איסור עשה ואיסור לא-תעשה מן התורה 14, ואשר כולל כל טומאה הפורשת מן המת, כגון איבר מן המת 15 , דם מן המת 16, כזית בשר מן המת, או עצם כשעורה 17, הן על ידי מגע ומשא, והן על ידי שהייה באוהל מת 18. ובדין חצי שיעור בטומאת כהן יש הסבורים, שהואיל ואין טומאה בחצי שיעור, אין גם איסור לכהן להיכנס לאוהל, שיש בו פחות משיעור טומאת מת 19; ויש מי שסבור, שגם בזה יש איסור על הכהן 20.

הסוגיות ההלכתיות בנידון להלן הצדדים השונים בהלכה שעל פיהם דנו הפוסקים בשאלה אם מותר לכהן ללמוד את מקצוע הרפואה:

בדין טומאת כהנים בזמן הזה מצינו דעות חלוקות. יש הסבורים, שלשיטת אחד מן הראשונים, היינו הראב"ד בעל ההשגות 21, אין על הכהנים בזמן הזה איסור להיטמא למת אף מדרבנן, כיוון שהם טמאי מת 22, וטהרת מי חטאת אינה נוהגת בזמן הזה, נמצא שאין הכהנים מוסיפים על עצמם ימי טומאה 23.

אכן, רוב הראשונים והאחרונים חולקים על הסבר זה בשיטתו של הראב"ד. יש הסבורים בשיטתו, שאמנם אם הוסיפו הכהנים טומאה על טומאתם, הרי הם פטורים, אלא שמכל מקום אסורים הם להיטמא מדרבנן 24, וכן משמע שיטת ראשונים אחרים, שאין איסור מן התורה על כהן טמא להוסיף טומאה על טומאתו 25, ומכל מקום אסור לו להיטמא מדרבנן 26, 27; ויש הסבורים, שלשיטת הראב"ד אסור לכהנים בזמן הזה להוסיף טומאה על טומאתם מן התורה, אלא שאינם לוקים על כך 28.

יתר על כן, רוב הראשונים והאחרונים חולקים על שיטת הראב"ד הזו מכל וכל, וסבורים שכהן שנטמא ופירש מן הטומאה, וחזר ונטמא, חייב מן התורה, ומלקים אותו 29, ואף בזמן הזה מוזהר הכהן שלא להיטמא למת, לפי שקדושתו קדושת עולם, ואם נטמא חייב מלקות 30. יש אף מהפוסקים שכתבו, שאין לצרף את שיטת הראב"ד אפילו כסניף, ואפילו לספק ספיקא, כי הוא נגד כל הפוסקים 31; אך רבים מהאחרונים כתבו בנידונים שונים לצרף את שיטת הראב"ד לסניף ולספק-ספיקא 32.

רבים מהפוסקים סבורים, שאין אנו בקיאים ביחוסי כהנים בזמן הזה, ועל כן הכהנים בזמן הזה אינם אלא כהני ספק, ודנו בכך ביחס להלכות כהונה שונות 33. מטעם זה יש מי שכתב להתיר לכהנים ללמוד רפואה, אף שמיטמאים למת 34.

אכן רוב הפוסקים סבורים, שגם בזמן הזה הכהנים מוחזקים הם, וחלילה להוציא לעז על יחוסי כהונה בזמן הזה, וחלילה לעשות בזה איזה ספק, או לצרף דעה זו אפילו לצירוף כלשהו 35, ולפיכך יכולים הם לברך כל הברכות הנוגעים לכהנים (נשיאת כפים, פדיון הבן), לפדות בכור וכיו"ב 36.

יתר על כן, שאלה זו אם כהנים בזמן הזה יש להם דין מיוחסים לכל דבר, או שמא אינם אלא כהנים מספק, נוגעת רק לדברים של 'וקדשתו', או דברים שבממון כגון פדיון הבן וכיוצ"ב, אבל לעניין איסור כהן לישא גרושה, ולעניין הימנעות מטומאה, כולם מודים, שאף כהני חזקה בזמן הזה מוזהרים על כך 37.


כל טוב