שאלה
כבוד הרב שלום.
אני לומדת נהיגה כבר קרוב לשנתיים,התחלתי בפתח תקווה ושם נכשלתי 3 טסטים והמשכתי ללמוד במקום השירות הלאומי שלי ושם נכשלתי עוד 3 טסטים אני כבר לא יודעת מה לעשות כל היום זה מעסיק אותי ורק על זה אני חושבת במיוחד שאני יודעת שעוד חודשיים אני מסיימת את השירות,וההורים שלי השקיעו כ"כ הרבה כסף. אני יודעת שהכל לטובה והכל מהקב"ה אבל מתי זה כבר הסתיים באמת אני לא יכולה יותר מה אני יכולה כבר לעשות אני כ"כ משתדלת וכל פעם נכשלת.. האם אני יסיים עם זה בכלל אני כ"כ פחדת מעוד כישלון אני לא מסוגלת לעמוד בזה יותר..אבל אני יודעת שאין לי ברירה ואני חייבת להמשיך.. אני כ"כ משתדלת להתחזק בדברים מסויימים כמו תפילה, לשון הרע..הלוואי והתקופה הזאת תסתיים כבר ..יש משהו שאני יכולה לעשות? והאם בכלל יהיה לי רישיון????
תשובה
לשואלת שלום רב.
א. קודם כל, חשוב לשים כל דבר בפרופורציות הנכונות. כדאי מאד שיהיה לך רשיון נהיגה, זה נוח ומאפשר ניידות. אך אין זה עומד בעיקר החיים. יש נשים רבות וכמובן גם אנשים רבים, שאין להם רשיון. זה אולי קצת פחות נח, אבל חיים עם זה יופי. אפשר להיות מאושר גם בלי לנהוג. הכי גרוע בעלך ייאלץ להסיעך ממקום למקום, או שתסעי בתחבורה ציבורית. לומדים להסתדר בלי. ולכן אין מקום לביטויי ייאוש שבד"כ שמורים לבעיות קשות יותר.
ב. כאשר ניגשים לבעיה מתוך גישה כזו אז אנו יותר רגועים. ואכן אחת הבעיות הקשות בנהיגה היא הלחץ והמתח בטסט. צריך לבוא רגועה, להבין שזה לא "אין לי ברירה" וכו', ואז יותר קל לעבור. ואולי כדאי לעשות הפסקה של כמה חודשים, ורק אז לחזור רגועה ושלווה לכמה שיעורים ולטסט. (ואולי כדאי לשקול מורה אחר שמתמחה יותר בנשים שצריכות את הזמן שלהן בשביל להכנס לזה ולעבור )
ג. תפילה ותשובה תמיד חשובים ומועילים. את זה בכל מקרה כדאי להמשיך.
בהצלחה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם