שאלה
אני מלמד באחת האולפנות בתפוצות. ההנהלה רוצה שאלמד את הבנות גמרא (בדגש של מבוא לתושב"ע). שאלתי: א.האם מטרת הלימוד לבנות צריכה להיות גם הקניית כלים על מנת שיוכלו ללמוד בעצמן (כמו דרך הלימוד לבנים), ואז יש להתמקד גם במבנה הגמרא, מילים ארמיות וכו'?
ב. האם כדאי ללמוד איתן סוגיות רציפות (דוגמת כיבוד אב ואם במסכת קידושין) או סוגיות בודדות הנוגעות להן בצורה אקראית?
תשובה
ב"V
שלומות,
א. אינני חושב שהקניית כלים מאפיינת את ההבחנה בין לימוד של "בנים" ללימוד של "בנות". ההבדל לא צריך להיות אלא במטרות הלמידה, בניצול היתרון של חשיבה ממקום נשי לעומת היכולת להבין התרחשויות ממבט גברי. כך לימודי מסכת נידה יופרו כמו גם העיסוק בשאלת מצוות עשה שהזמן גרמא.
אבל, לא רק בהלכות הנוגעות ישירות לנשים וגברים אלא גם בשאלות הנוגעות למהות ולתפיסה המוסרית של המציאות. לכן, אני חושב שיש להקנות לבנות כלים ללימוד עתידי אך בה בעת לחשוב איחך מפתחים קול נשי בלימוד הגמרא. על מנת שתהיה תרומה אמיתית ללימוד התורה המתחדש של הבנות חשוב שהם יעשירו את בית המדרש בזוויות ראיה חדשות שלא באו לידי ביטוי.
ב. שאלת הסוגיות הנבחרות צריכה להבחן בהתאם לרמתן ולצרכיהם. ברמה העקרונית אני חושב שלימוד סוגיות קידושין ברצף הוא נכון.
בברכה,
שי