שאל את הרב

לימוד בכלי נגינה בספירת העומר

הרב עוזיאל אליהו הרב עוזיאל אליהו 02/03/04 14:16 ט באדר התשסד

שאלה

לכבוד הרב עוזיאל אליהו שליט"א,

בתשובה קודמת התייחסתה לשאלת לימוד נגינה בזמן ספירת העומר. בתשובה זו כתבתה:

"מותר [להתאמן]. מכוון שמדובר על לימוד נגינה."

(https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=24888)

אם תוכל להרחיב ולבאר את פסק הנ"ל ולציין את האסמכתאות הנוגעות בדבר. ברצוני להעמיק בנושא לפני שאציג את שאלתי הפרטנית לרב בית הכנסת.

תודה רבה,

יואל פוקס

תשובה

ב"ה



ברכה ושלום.


בימי ספירת העומר מתו תלמידי רבי עקיבא במשך ל"ג ימים ולכן נוהגים בחלק מימים אלו קצת דיני אבלות שאין נושאים נשים ואין מסתפרים [ וכן אסור לשמוע שירים וכלי נגינה ואפילו הם שירי קודש.
ראה את דברי המשנה ברורה בס"ק ג שאוסר אפילו ריקודים ומחולות בסעודת מצווה!!!]

דע לך כי כל זה מדובר על מציאות שאדם רוצה לענג את עצמו וליהנות בזמן שעם ישראל שרוי בצער ובאבלות על מות תלמידי רבי עקיבא.

אבל ללמוד לפרוט על גיטרה למשל זה לא קשור לשמיעת שירי הנאה .זו עבודה קשה להתאמן ולאמן את האצבעות לפרוט ולא יוצאת מנגינה [ ואם יוצאת מנגינה היא ברמה של לימוד ולא ברמה של נגינה להנאה .]

אני מעתיק לך את דברי השולחן ערוך אורח חיים סימן תצג ואת דברי המשנה ברורה בס"ק ג שם.

סעיף א
נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל"ג לעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא; אבל לארס ולקדש, שפיר דמי, ונשואין נמי, מי שקפץ וכנס אין עונשין אותו. הגה: מיהו מל"ג בעומר ואילך הכל שרי (אבודרהם ב"י ומנהגים).

סעיף ב
נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר אלא א"כ חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת. הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו, אלא מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון (מהרי"ל ומנהגים). ואין להסתפר עד ל"ג בעצמו ולא מבערב (מהרי"ל). מיהו אם חל ביום ראשון, נוהגין להסתפר ביום ו' לכבוד שבת (מהרי"ל). ומי שהוא בעל ברית או מל בנו, מותר להסתפר בספירה לכבוד המילה. (הגהות מנהגים).

סעיף ג
יש נוהגים להסתפר בראש חדש אייר, וטעות הוא בידם. הגה: מיהו בהרבה מקומות נוהגים להסתפר עד ראש חדש אייר, ואותן לא יספרו מל"ג בעומר ואילך, אעפ"י שמותר להסתפר בל"ג בעומר בעצמו. ואותן מקומות שנוהגין להסתפר מל"ג בעומר ואילך, לא יסתפרו כלל אחר פסח עד ל"ג בעומר. ולא ינהגו בעיר אחת מקצת מנהג זה ומקצת מנהג זה, משום לא תתגודדו (דברים יד, א) וכל שכן שאין לנהוג היתר בשתיהן. (ד"ע).

סעיף ד
נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת, משקיעת החמה ואילך.

משנה ברורה סימן תצג

(ג) שפיר דמי - שמא יקדמנו אחר. ומותר לעשות ג"כ סעודת אירוסין ועכשיו שאין מקדשין אלא בשעת נשואין מ"מ מותר לעשות שידוכין ולעשות סעודה אבל לעשות ריקודין ומחולות נהגו איסור וכ"ש בשאר ריקודין ומחולות של רשות בודאי יש ליזהר:
.






בברכה,



עוזיאל


.

כתבות נוספות