שאלה
שלום וברכה
שאלה זו מציקה לי זה כבר כמה שבועות, וניסיתי לפנות לחברים אך תשובה עליה - אין.
לאחר דורות כה רבים של לימוד הגמרא, והפיכתו לעיקר וליסוד הלימוד בבית המדרש נשאלת השאלה הבאה:
האם כעת, בדור הגאולה, לא ראוי ללכת לפי רבינו משה בן מיימון ולהסב כעת את רוב זמנינו ומרצנו לטובת לימוד האמונה והמחשבה שכה חסרה וכה נחוצה בדורנו לאחר שדורות אחרים לא הקדישו לה זמן רב ומאמצים ומחשבה רבים
וכיוון שעד תקופתנו למדו כמעט ורק גמרא, לפי דרך הרמב"ם כעת צריך ללמוד בצורה קיצונית אמונה מירב היום כדי לאזן את דרך הלימוד כך שנוכל בסופו של דבר להגיע לדרך האמצע?
שאלתי מתחזקת לאור כך שבדורות שעברו, חזית המאבק בציונייים ובתקומתנו כאומה הייתה על ידי חרדים ורבנים אשר למדו רק גמרא כל היום ולא אמונה, ולפיכך לרועץ הייתה להם, כיוון שגמרא מחנכת ללימוד הפרטים הקטנים והאמונה מרוממת את נקודת מבטינו ונותנת לנו להכיר את המציאות באמיתיותה.
עקב התנגדותם נוצרו קלקולים רבים אשר גרמו וגורמים עד היום לצער
אין אני בא חלילה להטיח האשמות בחרדים, כבודם במקומם מונח בחיזוק עולם התורה, אך אני בא לשאול האם כעת תיקון דרכינו צריכה להתבטא בלימוד אמונה מוגבר במשך רוב שעות היום?
בתודה רבה מראש!
תשובה
שלום וברכה
לימוד הגמרא היה מאז ומעולם נדבך בסיסי וחיוני בלימוד התורה שבעל פה, וזאת על פי דברי הגמרא עצמה, המסבירה,מדוע נקרא שמה תלמוד בבלי-שהכל "בלול"(מעורבב) בה, מקרא משנה וגמרא.
חלוקת הלימוד הבסיסית צריכה להתאזן שליש-שליש-שליש, בין לימוד מקרא (תורה שבכתב), משנה (תורה שבל פה) וגמרא- שכאן הכוונה שיבין דברים מסברתו דבר מתוך דבר,וייפתח את דרכו האישית בלימוד.
הגמרא נכתבה ברוח הקודש וכל מה שמופיע בגמרא יש לו התייחסות מיוחדת, העובדה שלימוד הגמרא ליוותה את עם ישראל היא דווקא מעלה גדולה, בניגוד לדבריך, וגם היום בדורנו חלק חשוב ואולי עיקרי בהתפתחות הרוחנית מבוססת על ריבוי לימוד הגמרא, אם בדף היומי המצוי בכל אתר ואתר, ואם בשיעורים קבועים.
בנוגע להתייחסות לציונות, דבריך אינם נכונים עובדית שכן גם אלו וגם אלו, החולקים או המסכימים עם הציונות קבעו את עיקר לימודם על הש"ס.
לימוד האמונה הוא חשוב, במיוחד בדורנו אך לעניות דעתי יש לקבוע לו מקוןם לצד לימוד הגמרא ולא במקומה.
אינני יודע לאיזה רמב"ם התייחסת, אבל החלוקה שציינתי בין חלקי הלימוד מופיעה ג"כ ברמב"ם.
בברכה