שאלה
שלום כבוד הרב, רציתי לשאול-האם מותר לדבר עם בנים?? ואם כן- עד איזה גבול? אני בתנועת בני עקיבא ובימים שיש פעולות עד מאוחר בלילה-אחד מהבנים מלווה אותי לביתי (מסיבות ביטחון כמובן..)-האם זה בסדר? והאם מותר לדבר איתו בדרך-בצורה מכובדת כמובן..?
תודה רבה, ובשורות טובות :)
תשובה
אמת המידה היא היסוד החשוב ביותר בכל תחום. עולמנו מורכב מערכים רבים, ועלינו ללמוד תמיד איך הם משתלבים זה עם זה.לשם כך צריכים דעת, ועל זה אמרו חכמים, שגדולה דעה שניתנה בין שני שמות קדושים, ועוד הוסיפו, שמי שאין בו דעה אסור לרחם עליו, (סנהדרין צב, א) מפני שאי אפשר לעזור, כי את הכל הוא הורס בחוסר דעת.
במיוחד בתחום הצניעות צריכים אמת מידה, שכן מצד אחד אי אפשר בשם הצניעות לדרוש הפרדה מוחלטת בכל תחומי החיים: ברחובות, באוטובוסים, במשרדים, בחנויות, בסעודות שבת משפחתיות וכו'. ומאידך, אי אפשר לטעון שכשם ש"מקילים' ללכת באותו רחוב כך יש להקל לרחוץ בברכה מעורבת, למשל.
כללי הצניעות
הכלל היסודי, שאין מניעה לקיים קשר ענייני ומנומס, אבל חברות אישית שלא לשם נישואין אסורה. וכיוון שהרצון לקשר בין איש לאשה הוא עצום, לא ניתן להסתפק באמירה הכללית הזו, אלא יש צורך לקבוע סדרים חברתיים של צניעות. סדרים שיסייעו למניעת קשירת קשרים אישיים בין גברים לנשים שלא למטרת נישואין. וכך נקבעו בישראל נוהגים רבים של צניעות, אשר המרכזי שבהם, שהחברה מתפקדת כחברה נפרדת, בנים לחוד ובנות לחוד. יהודי שגדל והתחנך באופן זה אינו חש נוח בקשר אישי עם בן המין השני, וגם כאשר הוא נצרך לקשר ענייני עמו, הסיכון שהוא יתפתח לקשר אישי שיוביל לחטא ולחורבן המשפחה נמוך.
כך הצניעות שומרת על הרצון העצום לאהבה, שיופנה כולו לקשר המקודש שבין בני הזוג.
בהקשר לשאלתך מהם הגבולות הדיבור?
מנהגי הצניעות תלויים במידה מסוימת בחברה ובאדם. למשל, בחברה בה נשים מקימות משפחות גדולות, בנות שמונה ועשרה ילדים, כדוגמת החברה החרדית והתורנית, באופן טבעי, הנשים נמצאות יותר בבית, וממילא יש פחות קשר בין גברים לנשים, והחריגה מזה פורצת את גדרי הצניעות. לעומת זאת, בחברה בה נשים מטפחות עוסקות יותר בטיפוח קריירה, באופן הכרחי ישנם יותר קשרים בין גברים לנשים לצרכי עבודה, וממילא באופן טבעי שיחות רגילות בין גברים לנשים אינן נחשבות כלא צנועות. עם זאת דווקא בחברה כזו, יש צורך להקפיד יותר על מודעות לצניעות, כדי שהקשרים שבין גברים לנשים לא יובילו לכישלון.
ומי שבאופן אישי יודע שהדבר יגרום לו להתדרדר ולחטוא, חייב לגדור את עצמו. שכן הרגישות בענייני צניעות שונה מאדם לאדם, והיא תלויה הן באופי והן בהרגלי החיים.
למשל, בחור או בת שיודעים שהם רגישים בעניינים אלו, אסור להם להתלוות בדרכם לביתם ומי שפחות רגיש לזה, בשעת הצורך כשאי אפשר לסיים את הפעילות מוקדם ואין אפשרות לבקש מההורים, אחים,חברות ללוות ויש חשש סכנה בהליכה לבד הדבר מותר
[ ע"פ מאמר בספר רביבים ,ט אדר א תשס"ח
מאת הרב אליעזר מלמד ]
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם