שאלה
אני בת 15, בכיתה ט', ובעזרת ה' בשנה הבאה אולי אזכה להיות מדריכה. יש חניך מסויים בסניף, בשבט מעפילים, כלומר אולי שנה הבאה אהיה המדריכה שלו, שמאוד נקשרתי אליו. הוא ילד מאוד חכם, והפעם הראשונה שדיברנו הייתה כשהוא בא אליי לפני הבר מצווה שלו וביקש לדבר איתי עול המצוות שלו כשהוא יהיה בר מצווה. השאלה שלי היא האם הקשר עם החניך הזה מותר או אסור? עליי להדגיש שאנחנו לא נוגעים אחד בשני, והשיחות שלנו בד"כ רק בנושאי הלכה וכו'.
ועוד שאלה- לאחר שחוויתי קשר מוזר עם בן שקטעתי אותו בגלל ההלכה, החלטתי להתרחק מבנים ככל האפשר ולדבר איתם רק בעל כורחי, כלומר על ענייני תורה (למשל כשאני באה בבעיה הלכתית למדריך שלי שהוא מעורה בהלכה במיוחד) או בקשר לדברים "טכניים" (כשבנים מסויימים בשבט שלי שואלים אותי על פעילויות שבטיות).
בין הדברים הנ"ל אני נמנעת מאוד מקרבה גם כשבן מציע ללוות אותי הביתה. יצא שפגעתי ברגשותיו של אחד מהבנים בשבט שלי כשהציע ללוות אותי הביתה מהסניף (שרחוק מביתי מרחק של כחצי שעה) והשעה הייתה מאוחרת מאוד, ואמרתי לו "לא" בתקיפות, כדי שלא ינסה לשכנע אותי אחרת. באותו ערב נאלצתי להתקשר לאבא שלי ולהעיר אותו משנתו שיבוא לאסוף אותי מהסניף (הסניף שלנו ממוקם בשכונה מאוד מפוקפקת וקרו בו מספר תקריות ירי ואפילו רצח שלא נדע מצרות...).
לפני כשבוע, בעונג שבת, דיברתי עם חברה עד מאוד מאוחר ויצא שהייתי צריכה לחזור לבד הביתה (אמנם הבית שלי לא היה רחוק כל כך אבל בדרך הייית צריכה לעבור במקום חשוך שבו עוברים מדי פעם פועלים זרים ושאר אנשים לא נעימים). אחד מהשבט שלי שאני מחשיבה ל"ידיד" (אינני לוקחת הגדרה זו בקלות ראש- אין לי "ידידים" כי אין כזה דבר ידיד בן בעיניי, פשוט אנחנו מכירים הרבה מאוד זמן, מבית ספר יסודי והוא גר קרוב אליי) הציע ללוות אותי הביתה. כיוון שפחדתי, ולא יכלתי הפעם לקרוא לאבי כיוון שזה היה ביום שישי בלילה, הסכמתי שהוא ילווה אותי.
הבנתי שבמקרה הזה אסור לנו לדבר כמובן וצריך שהוא יהיה במרחק מסויים ממני (שילך מקדימה).
מה עליי לעשות במקרה כזה כדי לא לפגוע ברגשותיו?
והאם נהגתי כשורה כשהערתי את אבי לבוא לקחת אותי במקום ללכת עם הבן? שכן באיזשהו מימד עברתי על "Fבד את אביך ואת אימך וגו'" ועשיתי, לכאורה, "גזל שינה"...
חשוב לי מאוד לשמור על ההלכה במיוחד בעניינים שבינו לבינה כיוון שנושא
תשובה
בס"ד
בענין הקשר על הבן שתהיי המדריכה שלו. רציתי להעיר כי גם הקשר הכי עיניני שיש יכול להתפתח למשהו רגשי ועמוק ומחייב ולא בריא. לכן התרחקי אפילו מקשר הלכתי.
דעי לך כי כשאצלך הכל נקי וטהור ועניני - אצל הבנים כבר מופיעות מחשבות שאינם עניניות וקשורות לעבודה שאת בת והוא בן וזה לא הזמן ולא המקום.
לגבי השאלות שלך רציתי לומר לך שאני לא מכיר אותך אבל גאה שיש בנות כמותך בסניפים של "בני עקיבא" או "עזרא" או איפה שאת.
עשית נכון שהערת את אביך ואין בזה שום "גזל שינה" כי נהגת נכון ורק צריך לומר תודה רבה להורים על כל השקעתם בנו. את יודעת כמה פעמים אבא שלך קם למענך בלילות?
זה תפקיד ההורים ועל דברים פחות חשובים אנחנו מעירים אותם בלילות. ודאי על דבר כזה.
הדבר הזה הוא חשוב באמת וטוב שכך עשית. להבא נסי ליצור מציאות שלא תצטרכי להעירו מהשינה.
ומה שעשית באותו ליווי של ליל שבת – טוב עשית. וגם בזה נסי ליצור מצבים שלא תצטרכי לליוי מסוג זה. אבל אם אין ברירה כך צריך ללות.
חזקי ואימצי