שאלה
שלום,
אני בחורה בת 19 ולמרות שאני יחסית בוגרת, אני לא מרגישה מוכנה כלכלית או רגשית בשביל חתונה. לדעתי גיל אידיאלי מבחינתי זה לפחות 21 (כלומר, עוד שנתיים).
מפאת זאת אני ניצבת מול בעיה. עצם זה שאני לא מוכנה להתחתן לא אומר (לדעתי) כי עליי לוותר על כל בחור שבא בדרכי-כי אולי בכל זאת יש סיכוי שזה האדם בשבילי, ואין לי בעיה לצאת עם מישהו למשך שנתיים. השאלה היא מה אני אמורה לעשות בעניין שמירת נגיעה- הרי זה מאוד מאוד קשה לשמור נגיעה מלכתחילה, אבל לעשות את זה שנתיים עם מישהו עד שאני אהיה מוכנה להתמסד? לפי איך שאני מכירה את עצמי, אני לא אצליח לעמוד בזה!
אז בעצם אני לא יודעת אם לא לצאת עם בנים עד שאני באמת מוכנה להתחתן (אבל אז אולי אני אפסיד אותו) או לצאת איתו בכל זאת (אבל אז אני כנראה אכשל)..אולי יש דרכים להתיר בעניין, או טיפים שאפשר ליישם?
תודה רבה מראש!
תשובה
שלום לך.
אז מה בדיוק השאלה שלך? האם את שואלת אם להפגש עם בחור/ים "כבר" עכשיו?
כדאי שתבררי לעצמך מה הם העקרונות החשובים שלך, שעליהם את לא מוכנה להתפשר, ועל מה לא אכפת לך להתפשר, ואת מוכנה, מכורח הנסיבות, לוותר על העקרונות.
נתחיל בעיקרון של "שמירת נגיעה". האם את מוכנה מראש, לפני שפגשת בחור, לומר לעצמך לוותר על העיקרון ההלכתי הזה? (וכפועל יוצא מכך- להתחיל להתעניין בבחורים מתאימים)
או שמא ברור לך שאת לא מוכנה להתפשר על עיקרון זה, ולכן, לא תתחילי לצאת עם בנים מתאימים.
והעיקרון של חתונה בגיל מסוים: האם את "נעולה" על חתונה רק בגיל 21, או שאת חושבת שתהיי מוכנה להתפשר על עיקרון זה, ואם תפגשי בחור מקסים... ואם... ואם... תהיי מוכנה להתחתן גם לפני גיל 21?...
אין דרכים להתיר "בעניין".
אבל "טיפ" אחד יש לי בשבילך: למדתי מנסיוני, כי כל מיני "הכרזות" על עקרונות כאלה ואחרים, מתמוססים מול המציאות המעניינת של החיים שלנו. אני כמעט בטוח שאם תפגשי בשבועות הקרובים בחור חמוד ומקסים, ו... העיקרון של חתונה לא לפני גיל 21 יראה לך לא באמת כ"כ חשוב.
מאחל לך לפגוש מישהו בקרוב, וכו´...