שאלה
לכבוד הרב שמואל אליהו שליט"א
השלום והברכה!!
אחת האידאות העיקריות שליותה אותי במשך חיי, בתור בחורה דתית שלמדה באולפנא ומקיימת אורח חיים דתי בצורה המלאה,תמיד האמנתי בכך שאל לנו ליהיות מסוגרים בתוך עצמינו לגור לנו בישוב דתי, לחיות בעולם משלנו בלי להתקרב לתרבות הכללית.
מאידך גיסא אינני טוענת שהנה בואו ונגור בתל אביב ונחיה עם העולם הכללי, החילוני.
אלא תמיד להראות את הטוב שבנו ולחיות בקרבה עמם.
המחשבה הזו השפיעה עלי גם בבחירת מקום הלימוד, כך שלא פסלתי שום מקום לימודים ,אפילו "בצלאל" היה אופציה.
כיום אני לומדת במכללה חילונית ובשנה שלי יש 70 סטודנטים, רובם הגדול חילוני. העניין הוא ששעות השהיה שלי עם כולם רבות, מעבר לשעות הלימוד הרגילות, והסיבה לזה היא רק הלימודים.
אני מסיימת עתה שנה א' ויש לי עוד כמה שנים טובות..במשך השנה עלו וצפו כל מיני בעיות..
יש אצלינו אנשים כל כך טובים שלא יאמן עד כמה, כל מיני מידות טובות שיש באנשים. מתוך כך באמת התחברתי לאנשים, ואני מודעת לכך שהם גם כן אוהבים אותי באותה המידה, הרבה פעמים מעלים רעיוןבילוי משותף וכמובן שמבחינתי ברור לי שאני לא הולכת..אני רוצה לציין שתמיד אבל תמיד מחפשים מקום כשר..מקום צנוע (לא חוף הים וכדומה..) ובאמת באים לקראתי בהרבה עיניינים. ותמיד אני אומרת לא.העניין הוא שכבר נראה שהם מרגישים כאילו הם לא ברמה שלי ואני חיה בסקאלה אחרת.
יש עם זה המון בעיות עם החיבור הזה השאלה שלי היא עד כמה ניתן לחיות בחברתם?
..אלו לא סתם אנשים אלו אנשים איכותיים באמת בעלי מוסר ומידות. אך עדיין חסר המוסר האלוקי..
תודה מראש
מ.ע.
תשובה
בס"ד
ברוך ה' שזכית לראות את האור שבעם ישראל כולו "ועמך כולם צדיקים" "וריקנים שבהם מלאים מצוות כרימון" - הם דברי אלוקים חיים של חז"ל.
אין זה מפתיע שיש אנשים טובים ומידות טובות - זה עם ישראל!
ועדיין - לא מדובר בסקאלות או ברמות, [זו לא תחרות!] אלא יש יהודים ואת בתוכם שזכו לאור ה', לחיים של תורה ומצוות והולכים לפי תורת משה ויש יהודים שעדיין לא זכו לכך. כמובן שאנו מתפללים על תשובה שלימה ומלאה ומאהבה של עם ישראל כולו. נראה לי שאת צריכה ל"עשיית סדר" בדברים, להבין במה זכית ועל מה את צריכה לשמור מכל משמר. על מנת להמשיך וללכת בדרך של תורה ומצוות ועל מנת שלא להתבלבל. [כי אין לך מה להתבלבל]. "גדול המצווה ועושה משאינו מצווה ועושה" (גמרא). לקיים ואהבת לרעך כמוך, להדבק במידת החסד והנתינה מתוך ציווי אלוקי! זו מעלה גדולה יותר מאשר התנהגות של מתוך ציווי. ואת זה את צריכה לזכור. ברגעים שקשה, מה שאנו מכנים ניסיונות, מה שעוזר לעמוד בניסיון הם יראת ה' - אותו ציווי אלוקי שאת מכנה אותו.
נכון שיש בעיות עם החיבור. אביא לך דברים שהרב דסלר זצ"ל כותב על עניין השפעת הסביבה. נראה לי שזה כלל מנחה עקרוני וחשוב: ["הסביבה אם אין ביכולתה לפעול על היחיד אז אדרבא היא מחזקת ומאמצת אותו בשיטתו"]. את זה את צריכה לבחון אם הסביבה לא משפיעה עלייך או שאת משפיעה על הסביבה. אם הימצאותך בחברתם פוגעת בעבודת ה' שלך, בשלמות העבודה, אז הדבר יכול להיות בעייתי. ועם כל הטוב והרצון הטוב צריך לשמור על גבולות. אך אם את מספיק חזקה בעבודת ה' שלך ויכולה להישמר, אזי נוכחותך תהיה רק לתועלת.
ברכה והצלחה!!!