לחברים שלי נשבר מהדת וגם חניכים שלי לא בדיוק בקטע של אידיאלים

מה הולך חג´דומט יקר?
תמיד עושה טוב להיתקל באחד כמוך.
רואים שאתה על טורבו והגיצים של ההתלהבות שלך להדליק עוד ועוד נשמות
באידיאלים שאתה מאמין בהם עפים כמעט מכל שורה ומילה במכתב.
אם רק היו לנו עוד כמה חבר´ה כמוך הדברים היו נראים אחרת לגמרי.
הבנתי גם שאתה קצת מבואס כי להבדיל ממך, שנראה שאתה שורף ת´מסלול כדי
להספיק לתקן עולם במלכות שד-י,החבר´ה שמסביבך נמצאים בראש אחר לגמרי.
יש את החניכים שלך שמדשדשים בהילוך ראשון,ולמרבה אכזבתך- סבבה להם עם זה
ויש גם את החברים שכמו שציינת נמצאים גם כן על המסלול רק כמו שזה נראה
הם פשוט בכיוון ההפוך.
אז בגלל שמעצם היותך מדריך אתה קודם כל מחנך או מדליק נשמות אתה חייב
לזכור שאין מושג כזה מאמץ שהולך לאיבוד.
ת´מנסה להעביר להם פעולה לפנים,שובר ת´ראש יום שלם איך שהם באמת יקשיבו
לך,דוחף פה,מדרבן שם,נותן באמת הכול ו....כלום.
אז קודם כל אתה חייב לזכור שלהבדיל מתחומים אחרים בחיים שהתרגלנו ליחסים
של פעולה-תוצאה בחינוך זה ממש לא עובד ככה.
בחינוך פועל העיקרון שפועל בחלקאות:
אנחנו נוטעים את הזרע,את הרעיון, את השיחנו"ש ולוקחים ת´זמן.
כמה זמן? לפעמים הקב"ה שולח סייעתא דשמייא וזה קורה תוך שבועות,לפעמים
חודשים ולפעמים....שנים. הרבה שנים.
אבל אתה חייב להפנים שאין מושג כזה ניצוץ שהולך לאיבוד.
ממש כמו אש.גם אם ניסית להדליק את הפתילה,את הנשמה הכבויה של אחד
מהחניכים שלך ואתה עדיין לא רואה את האש דולקת, זה לא שנכשלת, אלא פשוט
קידמת אותם בעוד צעד.
הכנת את הקרקע לניצוץ הבא, חרכת את הנשמה שלהם ככה שנקודת המוצא שלהם
עכשיו היא במקום הרבה יותר גבוה ממה שהייתה לפני כן ובזכות מי?
בזכותך כמובן! בזכות הדברים שלך שיוצאים מהלב ועפים ישר ללב שלהם.
זרעת את הרעיון,את המסר ועכשיו נשאר לך לתת לקב"ה להחליט מתי הוא רוצה
שהפירות יבשילו.
דבר שני, האכזבה שלך שנוטפת פחות או יותר מכל המכתב הזה, כמו למשל על
החניך התותח שלך שלא בדיוק בראש שלו להיות ר"מ בעיירת פיתוח נובעת מזה
שאתה חושב שכולם חושבים או רואים את הדברים כמוך.
לחברים שלך שהחליטו נכון לעכשיו שלא בא להם על הדת כמו גם לחניכים שלך יש
כוחות נפש שונים מאלו שלך,ניסיונות אחרים ואופי אחר.
זה בדיוק הסיבה שאמרו לנו חז"ל באבות:
"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".
נראה לך שהם מתעסקים בשטויות? אוקי, אז לכן אתה צריך להודות לקב"ה אלף
פעם על זה שהוא האיר את הלב שלך ואת העיניים שלך לחשוב נכון ולהתפלל
שאי"ה הוא גם יאיר את שלהם.
אבל חבל לך סתם להתבאס או להתעצבן על זה כי כל אחד והמסלול שלו.
לגבי החברים שלך שמאוכזבים מהדת:
נראה לי שקצת קשה להיות מאכוזב מדבר שבחיים שלך לא הכרת.
הם יכולים להיוולד למשפחות דתיות,ללכת עם יופי של כיפות,לעשות את המסלול
הרגיל של ישיבה תיכונית, סניף וכו´...ועדיין להיות בחוץ.
הדת היא לא עניין של זמן אלא של עומק וכל עוד הם לא נכנסו פנימה יהי´ה
להם קצת קשה להתאכזב ממנה.
איך אני יודע שהם לא נכנסו פנימה? האמת שאני לא יודע, אבל בדרך כלל, בגלל שגם
אני הייתי בגיל הזה ובמצבים האלו אני זוכר שהראש שלי היה עסוק ביותר מידי
דברים בכדי שאני אוכל להצהיר שבאמת נכנסתי לדת.
ללמוד גמרא בשביל ציון,ללכת לבית קולנוע עם הסניף, לצוד חברות ולהסניף את
כל הזבל שהתשקורת מאכילה אותנו, זה לא נקרא בדיוק לחוות את הדת.
אמאמה, מה בכל זאת מציק להם?
מה שמציק לכולנו.הקטע של הפאן, כיף,לעשות חיים.
לכן גם אם אתה חושב שהכיף בדת הוא רק בונוס ובאמת לפי השכל הקר והרציונל
הטהור כולנו אמורים להיות דתיים,בדרך כלל היום עקב ההחלשות של הדור אנחנו
בכל זאת מראים למה כל מי שרוצה פאן ורוצה באמת לחיות את החיים בצורה הכי מטורפת
וכיפית שיש,למה הוא יוכל לעשות את זה רק בתור הדת!
מזה אומר? שאם תבוא ותגיד להם:
´אחים שלי, עזבו אתכם מלראות את הסרטים המפגרים האלו ואתם גם מטמאים לכם
את העיניים,וככה אתה מפסידים את הקדושה שלכם...´ אז אם תבוא להם ביציאה
כזו הם מקסימום יסתכלו עליך בתור הדוס הרחפן ועכשיו אם תוכל בבקשה לזוז
קצת כי אתה עומד בדיוק מול המסך..´.
מה כן ידבר עליהם?
אם תבוא ופשוט תראה להם בצורה מאוד פשוטה שעל כל הנאה כזו בשריפת עוד שעה
וחצי של סרט סוג ט´ שהם רואים,הם אחר כך ישלמו עליה בחיים שלהם ובאפשרות
שלהם לאהוב את האישה שהם ירצו לחיות איתה אחר כך 50 שנה.
חשבון פשוט: תורידו ת´כיפה,תנסו לטעום קצת מ´העולם הזה´,תכריחו את הנשמה
הגבוהה שלכם לאכול את כל הזבל שיש לעולם המזויף להציע,תלכו לעוד מסיבה
ולעוד אפטר-פארטי,תטביעו את השלהבת היהודית,את ה´אלוקי-נשמה שנתת בי´
בעוד וודקה-אבסולוט מעורב ברד-בול ואחר כך,אחרי שתתחתנו עם איזה כונפה
שתרצה בכלל להתקרב אליכם,תבינו למה אתם בדיוק נמצאים על המסלול הבטוח
לתפוס את מקומכם בסטטיסטיקה המפוארת של אחוזי-הגירושין בישראל.
יש עוד המון דוגמאות,באמת שהמון אבל בגדול זו צריכה להיות המגמה:
להמחיש ולפורר לביסים קטנים שהלב יוכל לעכל למה מלבד זה שהם הולכים
למכור את הנשמה שלהם תמורת כרטיס של 60 שקל כולל אלכוהול ראשון חינם, הם
גם הולכים להפסיד את כל הכיף והאושר האמיתיים,כאן בעולם הזה וממש עכשיו.
באותו אופן ובאותה צורה תנסה להעביר גם את הפעילויות לחניכים שלך
ותזכור,שזה לא משנה כמה אתה אומר ומה אתה אומר, אלא משנה מה ממה שאתה
אומר הם באמת יכולים להכיל והם נכון לעכשיו, עדיין נמצאים שם...למטה.
אם תרצה קצת יותר פירוט באופן המעשי,תן לי קצת יותר פרטים במייל ואז גם יהיו לי יותר כלים לעזור.

אל תתייאש ותמשיך להדליק....

רק טוב, שמחה אמיתית ושבת שלום

אבינועם
avinoam811@gmail.com