שאלה
בס"ד
לרב שלום!
אני בכיתה יב' ומדריך כבר כמעט שנתיים בתנועת נוער ציונית חבר'ה שעכשיו הם כבר כיתה ח'.
אני קשור לכל הקבוצה אבל אני במיוחד בקשר טוב מאוד עם שלושה מהם.
לפני כמה זמן אחד מהחבר'ה "חטף" שיחת מוסר מבחור שלומד בישיבה שחורה ובאמת התחיל להתחזק יותר ויותר וגם לאט לאט דעכה אצלו הציונות וגבר אצלו הרצון לעבור לישיבה שחורה.
כמובן שזה לא היתה בשבילו ההחלטה הפשוטה ביותר שעליו לקבל, בכל זאת הוא כבר 8 שנים בישיבה ציונית ובתנועת נוער כזאת. והמצב בבית היה שהאבא דווקא קצת רצה אפילו שבנו יעבור לישיבה קטנה ואילו האמא ממש לא רצתה שהוא יעבור.
עכשיו- לי, בתור מדריך ובתור חבר קרוב, זה מאוד הפריע, וכמובן שלא רציתי שהוא יעבור, אז האם היה עלי לדבר איתו ולנסות לשכנעו לא לעבור ובתוך כדי כך גם אפשר לומר, להתערב איפה שהוא בדעה של ההורים שלו (וזה מה שעשיתי והאבא לא כ"כ אהב את זה) או שבגלל שזה נושא רגיש עלי להשאיר את הבעיה לבחור ולהוריו?
תודה מראש,
דוד
תשובה
שלום וברכה
יש בהחלט מקום להבעת דעה חברית ואוהבת. העמדה הציונית דתית אינה עמדה של פשרנות דתית, אלא עמדה עקרונית. אפשר להסביר שאין כל סתירה בין התחזקות דתית לבין ציונות. אדרבה: מסיבות דתיות ראוי להיות ציוני.
מצד שני, עליך לדאוג לא לשכנע את החניך שלך תוך שבירת סמכות האב, או באופן שתגרום לו שלא לכבד אותו.
צריך לזכור שגם האב רוצה את טובתו לפי דעתו, גם אם אין זו דעתנו.
כמו כן יש לזכור שבסופו של דבר לחניך שלך זכות בחירה במה שהוא רוצה. מדבריך ניכר שהבעיה אינה רק האבא אלא שהוא עצמו השתכנע שהמעבר לישיבה חרדית טוב.
צורת ההתערבות צריכה להיות עדינה, כדי שלא לגרום לאבא או לחניך עצמו, לרצות להתנתק ממך ומהחברה הציונית דתית. כדאי לשמור על ערוץ תקשורת פתוח כך שגם אם הוא ילך לישיבה חרדית, הוא יוכל לבוא לדבר אתך.
בהצלחה!