שאלה
שלום כבוד הרב, רציתי לשאול אותך שאלה לגבי נושא שקצת הטריד אותי בזמן האחרון. היה לנו שיחה באולפנא עם אחד הרבנים, (רב גדול שאני מאד מכבדת) והוא דיבר איתנו על נושא החתונה- הוא טען שמתי שאני מתחתנת אני לא צריכה לאהוב את בן הזוג אלא שאהבה זה דבר שמתפתח עם הזמן. פניתי אליו אחרי השיחה ואמרתי לו שאני אישית מרגישה שאני רוצה לעמוד מתחת לחופה, ולהיות בטוחה שהבן אדם שאני נישאת לו זה הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם ושאני רוצה להקים איתו את חיי המשפחה שלי לכל החיים. ואז הוא אמר לי משהו שנורא הפחיד אותי, הוא אמר שבדיוק בגלל הסיבה הזאת- אני לא הולכת להתחתן! אני לקחתי את המשפט הזה מאד קשה- היה לי קשה לקלוט שהרב שלי כרגע אמר לי שאני לא הולכת להתחתן. אני לא רוצה להעריך יותר מידי, אבל את האמת- קצת נכנסתי לדכאון בגלל זה, וזה נורא מלחיץ אותי. חברות שלי ניסו לעודד אותי ולהגיד שלפי מה שהוא טוען אף אחת מחברות שלי לא הולכת להתחתן- חס ושלום. אבל זה לא עזר ואני לא מפסיקה לחשוב על זה. האם זה לא טבעי להתחתן עם בן אדם שאני אוהבת? והאם שרב אומר לי כזה דבר נורא- יש בזה משהו? (אני חושבת שזה נורמלי לגמרי לילדה בגילי לחשוב כך- אני בת 16.5)
סליחה שהערכתי בדברים
ובאמת תודה על העזרה- אני מאד מעריכה את זה.
שבוע טוב
תשובה
לשואלת היקרה
תהיי רגועה ,תתחתני ודאי עם מי שאת אוהבת ,אני מברך אותך שגם החתן שלך יתחתן אך ורק עם מישהי שהוא אוהב
יש לנו דוגמא מהאבותינו הקדושים - יצחק ויעקב .
יצחק - אהב את רבקה רק אחרי חתונה ורק אחרי שנכנסה לאוהל שרה וראה שהנר דלוק והברכה שורה בעיסה ,רק אז נאמר "ויאהביה " לעומת יעקב אבינו שאהב את רחל הרבה זמן לפני הנישואין ואחרי חתונה כל יום הוסיף אהבה על אהבתו . נדמה לי שיעקב שהוא בחיר האבות וידע להתמודד עם קשיים של חתונה כפולה ,הורה לנו את הדרך
בדורינו אנו .אינני יודע מה היתה כוונת הרב באולפנה
ואין לי ספק שלא התכוון בכך ,שתעמדי תחת החופה שלא מרצוניך בלי אהבה .
נסיים בברכה מסורתית שנהגו הרבנים לברך את הכלות בעירק " יהי רצון שתשרה בביתכם האהבה ".
בברכה