שאלה
שלום, אני בת ש"ל. הבת הצעירה במשפחה ברוכת ילדים. כל אחיי ואחיותי הגדולים רווקים חוץ מאחד שהוא גרוש. אני מרגישה בשלה מספיק כדי להקים בית בישראל וחשה בחסרונו של מי שבע"זה אחיה איתו בצורה מאוד חדה. למרות זאת ישנם שני שיקולים שגורמים לי לא להתחיל לצאת למרות שאני מכירה מישהו שנראה לי מתאים. הראשון - ידיעה ברורה שהורי יתנגדו מאוד לנישואים בגיל כ"כ צעיר, מה גם שאני הצעירה ושאר אחיי ואחיותי פנויים וגם דאגה בעניין הפרנסה. השני- אני חוששת לבייש את אחי הגרוש (חתונה מוקדמת של אחותו הצעירה מאוד תדגיש את מצבו המשפחתי...)
מה לדעת הרב עלי לעשות?
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
דעי לך כי הרגשה שאת מרגישה .כולם מרגישים.
הרבה רוצים להתחתן.הרצון הוא אדיר וקיים.
אבל לא פועלים על פי הרצון בלבד אלא על פי המוכנות והבשלות . ועל זה רק את יכולה לענות.
אם יש לך מישהו קונקרטי אז תפגשי איתו!!
את חייבת לקחת בחשבון שאולי לא יצא מזה כלום.ואולי כן יצא מזה בסופו של תהליך -חתונה.
האם את בשלה לחיים משותפים?
השיקולים שכתבת הם אמנם מראים על עדינות נפש שלך אבל אין בהם בכדי להיות שיקול בהחלטה האם לצאת או לא. החיים שלך הם שלך!!!ואת צריכה לשאוף לממש את החיים שלך על פי האישיות שלך ואם את בשלה ומוכנה לחתונה אז זה לא רלוונטי לדחות בגלל הסיבות האלה שכתבת.
יהי רצון שהשם יאיר לך את דרכך.
ותבשרי לנו בשורות טובות בקרוב אמן.
בהצלחה,
עוזיאל
.