שאלה
שלום לרב!
יש לי שני אחים. אחד קטן ממני ואחד גדול ממני... שניהם לא מקפידים ממש להסתובב עם כיפה כשהם בבית, אחי הקטן יותר אוהב את הכיפה בכיס גם כשהוא מחוץ לבית. לאח שלי הקטן [בן 12 וחצי] אני מעירה שישים כיפה כי צריך לשים כיפה, לפעמים הוא מקשיב ולפעמים הוא עושה דווקא ולא שם. לאח שלי הגדול אני לא מעירה כי לדעתי הוא מספיק גדול [בן 18 וחצי] כדי להחליט אם הוא רוצה לשים כיפה או לא ואם חשוב וצריך או לא.
1. מה אני אמורה לעשות עם העניין הזה? זה די מציק להעיר לאח שלי הקטן כי הוא בד"כ לא מקשיב וזה קצת מייאש לפעמים.
2. לאח שלי הגדול אני צריכה להעיר? אני קצת מפחדת שהוא יכעס עליי שאני מתערבת לו בעניינים האלה...להעיר בכל זאת? ואם כן אז איך להגיד לו את זה?
3. מה החשיבות של כיפה? למה בנים צריכים לחבוש כיפה?
תודה רבה ושבת שלום!!!!
תשובה
לשואלת שלום רב
יש מצווה חשובה של תוכחה, שבה מוטל על כל אחד מאיתנו להוכיח את חברו ולתקן את מעשיו. יחד עם זה הורונו חז"ל שכשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע. שימי לב, לא שאין מצווה, אלא מצווה שלא לומר. משמעות הדבר שאם תוכחה לא תתקבל אלא רק תגרום לכעס ואיבה, אין לומר אותה. כך גם ביחסייך עם אחייך. תוכחה הנשמעת, שכאשר היא תיאמר היא תתקבל בשמחה ובמאור פנים, מצווה לאומרה. תוכחה שגרום לכעס, דחיה ומתיחות, אין לאומרה. ואת זה את צריכה להעריך, בהתאם להכרותך עם אחייך. לזה מצטרף גם כמות הפעמים שאת מעירה לאחיך הקטן. ברור שהערה של אחות גדולה לאח קטן מדי פעם מתקבלת. אבל הערות חוזרות שוב ושוב עלולות ליצור התנגדות.
ובכלל נראה לי שאי אפשר להשתית את חיי המשפחה על הערות וביקורת כל הזמן. יש להשתמש בזה במינון נמוך ובשאר הזמן להביע יותר אהבה.
בברכה
אפי קיציס