שאלה
שלום אני באה ממשפחה דתיה שומרים שבת והכל. עכשיו אני הולכת לאולפנה - ויש שם אנשים הרבה יותר דתיים ממני פתאום נחספתי לעולם שונה ממה שהיתי רגילה אילו.
אני למשל תמיד השתמשתי במשחת שינים בשבת והלכתי עם מכנסים אני רואה טלבזיה וסרטים ויש לי הרבה ידידים שהם בנים.
ופתאום אני מרגישה שהכול גדול עלי ושיש עלי לחץ
ושמחמירים בכל מיני דברים ממש שולים שלפעמים אפילו משניאם עלי את הדת.
אני לא רואה משהו רע באורך חיים שאני רגילה להם. להחמיר אפשר עד אין סוף. כל עוד אני בפרופורציה ושומרת על המסורת ומקשיבה לקול הפנימי שלי אני לא רואה כל רע
יחסית לחרדים דתיים לאומים הם פחות "דתיים"
וכל אחד ברמה שלו לעת עתה אני עובדת על כיבוד הורים לפעמים קשה אבל אני מאוד משתדלת ואולי מאוחר יותר אגיעה גם לדברים אחרים .
אז אם בסך הכל אני בסדר - בהתנהגות שלי אפילו יותר מחברות דתיות יותר מה לא בסדר בדרך שלי?
תשובה
לשואלת שלום רב ושנה טובה.
כל החיים אנו לומדים. אנו נתקלים בדברים חדשים, בוחנים אותם ולומדים. ודאי שזה כך כאשר מגיעים למקום לימודים חדש, ולא צריך להבהל מזה.
אכן אינך חייבת לקבל כל דבר באופן אוטומטי. צריך לבדוק כל דבר מהו ומה מקורו, האם זו הלכה או מנהג. אבל צריך לדעת שההלכה אינה רק רגשות ו"קול פנימי" זה חשוב אך לא הכל. ואם הקול הפנימי שלי לא אומר לי דבר על אוכל לא כשר או על זמני תפילות? יש בהלכה הרבה כללים ופרטים שצריך ללמוד ולקיים, ולהתאים את הקול הפנימי אליהם. הרי הקול הפנימי מושפע מאד מההרגלים וממה שראינו בהיותנו קטנים. ולכן ע"י קניית הרגלים אחרים ולימוד רב אפשר לשנות.
ובכל מקרה אין צורך להבהל או לכעוס. כל התקדמות באה לאט לאט. תמשיכי להתקדם בכיבוד הורים ובשאר מצוות בין אדם לחברו, וגם בתחומים נוספים החדשים שגילית.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם